סדר (דפוס) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←עידן המתכת החמה, לינוטייפ, אינטרטייפ ומונוטייפ: התחלה של "סדר אופטי" |
|||
שורה 68:
לעומתה, מכונת המונוטייפ שהופיעה ב-1887, יוצקת גופנים יחידים ורווחים בסדר הנכון, ומסדרת אותם במגש הסדר שורה אחרי שורה.
עד סוף העשור הראשון של המאה ה-20, כבשו שתי מכונות אלו<ref>היוצאת מן הכלל היא "אינטרטייפ" - מכונה תואמת לינוטייפ באופן כמעט מושלם, המאפשר למשל להשתמש באותן מטריצות בשתי המכונות. אינטרטייפ החלה לפעול כאשר הפטנטים המקוריים של לינוטייפ פגו, והיא נחשבת למעשה זהה לה. מפעיל אינטרטייפ מיומן ומפעיל לינוטייפ מיומן יכולים להתחלף ביניהם ללא קושי.</ref> הגמוניה כמעט מוחלטת בעולם הסדר, והחליפו את הסדר הידני עד להיעלמותו כמעט כליל, והגבלתו לנישות כמו הדפסת פשקווילים או בתי דפוס מחתרתיים וכדומה,
מעלתה העיקרית של הלינוטייפ היא פשטותה היחסית, קלות השימוש והאחזקה, והתפוקה הגבוהה: סדר אחד יכול לסדר, על ידי הקלדה במקלדת, טקסט ששקול לתפוקה של כשישה סדרים ידניים. המכונה הייתה פשוטה מספיק כדי שבדרך כלל הסדר היה גם המכונאי.
שורה 82:
מראשית המאה ה-20, ועד לאמצע שנות החמישים שלה, כמעט כל החומר המודפס בעולם נסדר על לינוטייפ או מונוטייפ, במאות שפות. ללינוטיים הייתה שליטה מוחלטת בדפוס "מהיום להיום", כלומר בעיתונות היומית הכתובה. מוצרים שדרשו תחכום טיפוגרפי בחרו במונוטייפ. הוצאות ספרים בדרך כלל החזיקו מספר מכונות משני הסוגים. כשמדובר במונוטייפ, בה יש הפרדה בין הסידור והיציקה, ניתן לאייש, למשל תריסר "עמדות סדר", עם סדרים שמקלידים ומנקבים סרטי נייר (המקלדת מופעלת באוויר דחוס, והיא שקטה בהרבה ממכונות היציקה הרועשות), והסרטים מזינים שבע או שמונה מכונות יציקה שמפיקות את הגלופות מסודרות ומוכנות להגהה. לצידן יכלו לפעול עוד מספר מכונות לינוטייפ, שהפיקו גלופות למוצרים פשוטים יותר - כמעט כל "ספרי הכיס", או הספרים ב[[כריכה רכה]] ניתנים לסידור בלינוטייפ, שהיא זריזה ויעילה יותר בסידור - עובד אחד מפיק הספק דומה לשניים הנחוצים להפעלת המונוטייפ, סדר ומפעיל.
עם ההתקדמות בתחום הדפוס, הופיעו טכנולוגיות חדשות בתחום הדפוס, שעשו שימוש בטכנולוגיה צילומית, להן היו יתרונות על דפוס הבלט. בראשון [[דפוס אופסט]], ולצידו טכנולוגיות אופטיות פשוטות יותר. בתחילת שנו ה-50 של המאה ה-20 התחילו להופיע מערכות סדר שמיועדות לשיטות החדשות. אחת המכונות הראשונות, Fotosetter של חברת אינטרטייפ, הייתה מבוססת על מערכת האינטרטייפ/לינוטייפ הקיימת, ובה הוחלפה מערכת היציקה במערכת צילום. הופיעו מערכות חדשות, ביניהן גם של חברות מרגנתלר לינוטייפ ומונוטייפ, ויצרנים רבים נוספים, שמייצרות, בדרך כלל תוך שימוש בטכנולוגיה צילומית, קלט המתאים לטכנולוגיות הדפוס האופטיות. המעבר לטכנולוגיה החדשה התנהל בהדרגה, משנות ה-50 של המאה, ועד לאמצע או סוף שנות ה-70.
לאורך תקופה זו, גדל בהתמדה התפקיד שמילאו מחשבים בתהליך, ועם הופעת ההוצאה הממוחשבת, שמכונה גם [[הוצאה לאור שולחנית]], נעלם סופית הסדר כשלב בהבאת דברי כתב לדפוס, והמערכות מעבירות את "חומר הגלם", כלומר המלל שנכתב על ידי הכותבים, היישר לשלב העימוד, תוך "דילוג" על שלב הסדר המסורתי, שכעת מבוצע במלואו על ידי התכנה.
== קישורים חיצוניים ==
| |||