בנימין זאב בכר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
המשפחה הקפידה לכתוב כך את שמה בעברית; צמצום כפילויות בקט'
שורה 3:
}}
 
דר'הרב '''וילמוש (בנימין זאב) באכרבַּכָרָךְ''' ובלועזית '''בכר''' (ב[[הונגריתגרמנית]]: '''BacherWilhelm VilmosBacher''', ליפטובסקיב[[הונגרית]]: מיקולאש,'''Bacher Vilmos''';{{כ}}[[12 בינואר]] [[1850]] - [[בודפשט]] [[25 בדצמבר]] 1913, היה [[רב1913]]) [[הונגרי]],היה [[מזרחן]], ו[[בלשן]] איש [[חכמת ישראל]] ב[[הונגריה]].
 
== ביוגרפיה ==
נולד בלִיפְּטוסנטמיקלוש (שם{{אנ|Liptovský היישוב בהונגרית)Mikuláš}} ב[[סלובקיה]] של היום [[ממלכת הונגריה|הונגריה]] דאז (ב[[סלובקית]]:ליפטובסקי מיקולאש {{אנ|Liptovský Mikuláš}} ) למשורר [[שמעון באכרבכרך]], מאחרוני [[תנועת ההשכלה]] בהונגריה וסופר עברי חשוב. היה צאצא לרב [[יאיר חיים בכרך]], בעל חוות יאיר. לצד לימודלחינוך תלמודמסורתי סיים גימנסיה [[לותרני]]ת ב[[פרשבורג]]. ב-1867 התחיל ללמוד פילוסופיה ושפות המזרח ב[[אוניברסיטת בודפשט]], ושמע הרצאות על התלמוד משמואל ליב בריל. ב-1868 עבר לאוניברסיטת ברסלאו והמשיך ללמוד פילוסופיה ו[[פילולוגיה]], ובמקביל המשיך בלימודי יהדות ב[[בית המדרש לרבנים בברסלאו]]. כיהן כתקופה קצרה כרבה של [[סגד]].
 
ביולי 1877 הוא מונה על ידי ממשלת הונגריה יחד עם משה בלוך ודוד קויפמן לפרופסור ב[[בית המדרש לרבנים בבודפשט]] ולימד תנ"ך והיסטוריה יהודית. החל מ-1907 לימד תלמוד והלכה. ב-1885 מינתה קהילת [[פשט (הונגריה)|פשט]] את בכר למנהל התלמוד-תורה. בנימין בכר היה סופר פורה ופרסם למעלה מ-750 חיבורים. כתב ערכים באנציקלופדיות שונות, ומהתורמים העיקריים לאנציקלופדיה היהודית. אף על פי שמרבית חיבוריו נכתבו בגרמנית או הונגרית, לבקשת [[חיים נחמן ביאליק]] תורגמו רבים מהם לעברית על ידי [[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ']].
שורה 32:
{{בקרת זהויות}}
 
{{מיון רגיל:בכרבכרך, בנימין זאב}}
 
[[קטגוריה:חוקרי יהדות]]
[[קטגוריה:חכמת ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים הונגרים]]
שורה 39:
[[קטגוריה:בוגרי בית המדרש לרבנים בברסלאו]]
[[קטגוריה:חוקרי ספרות חז"ל]]
[[קטגוריה:יהודים הונגרים]]
[[קטגוריה:ילידי 1850]]
[[קטגוריה:נפטרים ב-1913]]