שיחה:מלחמת העצמאות – הבדלי גרסאות

:בתור מי שכתב בעצמו דוקטוראט העוסק בחלוקת ארץ ישראל 1948, קראתי עשרות מחקרים אקדמיים העוסקים במדיניות מעצמות המערב בשאלת א"י במהלך מלחמת העצמאות. לא מצאתי ביניהם אף מחקר רציני, שקבע שהייתה "מזימה בריטית" להשמיד את המדינה היהודית, ולחלק את שטחה בין המדינות הערביות השכנות. ההוכחה היחידה שמציג ד"ר נשרי לקיום תוכנית כזאת, הוא המירשם של התוכנית הסודית כביכול לחלוקת א"י בין מדינות ערב, שהושג על ידי הש"י של ההגנה. עם כל הכבוד למקורות המידע של ש"י, לא ניתן להתייחס למסמך הזה כאל מקור אמין. במהלך החודשים הראשונים של 1948, הש"י והמחלקה הערבית של הסוכנות העבירו לב"ג עשרות התרעות לגבי קיום מזימה בריטית כביכול לסכל את ביצוע תוכנית החלוקה בדרכים שונות, שהתבררו כבלתי מדוייקות, בלשון המעטה, והזינו את האובססיה האנטי בריטית של ב"ג. ייתכן בהחלט שהיו גורמים בצבא ובמודיעין הבריטי, שראו בהקמת מדינה יהודית בא"י איום חמור על האינטרסים של בריטניה ושל המערב במזרח התיכון, וניסו למנוע את הקמתה בדרכים שונות. אולם הם פעלו בניגוד למדיניות משרד החוץ הבריטי וממשלת בריטניה. היומנים של אלק קירקברייד, שגריר בריטניה בעבר הירדן, ושל ג'ון באגוט גלאב, מפקד הלגיון, וכן חילופי המברקים בין בווין לנציגים הבריטיים באזור, מציגים תמונת מצב שונה לחלוטין מטענותיו של ד"ר נשרי. הבריטים לא היו צריכים להעריך את מדינות ערב לפלוש לארץ ישראל לאחר תום המנדט הבריטי. הממשלות הערביות עמדו תחת לחץ אדיר של דעת הקהל שלהם, להתערב במלחמת האזרחים בא"י, כדי להציל את הערבים הפלסטינים ואת המקומות הקדושים בירושלים. בנוסף, מדינות הגוש האנטי האשמי (מצרים, סוריה ולבנון) חששו שאם הם לא יפעלו, עבדאללה ישתלט לבדו על כל שטח ארץ ישראל המנדטורית, או לפחות על השטח שנועד למדינה הפלסטינית, וזה היה כנראה השיקול העיקרי שדחף אותן (ובמיוחדבמיוחד את מצרים) להשתתף בסופו של דבר הפלישה, ולא החוץהלחץ הבריטישל גורמים בריטיים, במידה שהיה קיים. אם ד"ר נשרי, או חוקרים אחרים, יכולים להציג מסמכים מתוך הארכיונים הבריטיים, המוכיחים את טענותיהם, ומפריכים את הדעה השלטת במחקר ההיסטורי, הם מוזמנים להציג אותם כאן, אם כי אני לא בטוח שזה המקום המתאים לקיום דיון היסטוריוגרפי מעמיק כזה.

לגבי נושא ירושלים, ד"ר נשרי יודע היטב, שהיא לא נכללה בשטח המדינה היהודית, אלא השטחבשטח שנועד להיות תחת שלטון בינלאומי, וכן גם לא נכללה בהבנה בין עבדאללה לנציגי הסוכנות (אותו דבר נכון לגבי יפו). לכן נסיונות הלגיון לכבוש את ירושלים העברית, או לאלץ אותה להיכנע, לא נוגדות את טענתי, שהלגיון לאנמנע פעלמלפעול בשטח שיועד למדינה היהודית בא"י, למרות ששום דבר לא מנע מהבריגדה ה-4 של הלגיון, שהשתלטה על מרחב לטרון, לנוע מערבה לכיוון ת"א. [[משתמש:איש שלום|איש שלום]] - [[שיחת משתמש:איש שלום|שיחה]] 16:30, 1 באוגוסט 2020 (IDT)