ילנה בוסינובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3:
|תמונה=קובץ:Businov.jpg
|כיתוב=ילנה בוסינובה}}
'''ילנה בוסינובה''' (ב[[אוקראינית]]: '''Олена Босінова''', ב[[רוסית]]: '''Елена Босинова'''; {{כ}}[[6 ביולי]] [[1951]] - [[26 באוגוסט]] [[2005]]
==ביוגרפיה==
שורה 12:
לקראת יישום [[תוכנית ההתנתקות]] ניסתה להשתתף במשאל מתפקדי הליכוד, ללא הצלחה. בהמשך, לאחר ששרון הביא את התוכנית לאישור הממשלה, נפגשה עם חברי הליכוד במטרה לשכנעם לפעול כנגד ההתנתקות ופרסמה מאמרים ארוכים באתרי אינטרנט ב[[רוסית]], שבהם הביעה את חששה שההתנתקות תמיט אסון על ישראל. בשלב מסוים החלה ב[[שביתת רעב]] מול [[הכנסת]] שהסתיימה ללא תוצאות. בהמשך יצאה למחאות בצמתים, ועוכבה פעמיים לחקירה.
ב-[[17 באוגוסט]] [[2005]], הציתה את עצמה במרחק לא רב ממחסום שהקימה המשטרה באזור [[נתיבות]]{{הערה|{{הארץ|ניר חסון|מפגינת ימין הציתה עצמה; מצבה קשה|1.1036945|18 באוגוסט 2005}}}}. שוטרים שהיו במקום ניסו לכבות את האש שאחזה בה, ולאחר מכן הובהלה ל[[בית החולים סורוקה]] ב[[באר שבע]] במצב אנוש, כשהיא סובלת מ[[כווייה|כוויות]] בדרגה 3, ולאחר תשעה ימים מתה מפצעיה, בגיל 54. היא נטמנה בבית העלמין בקדומים והותירה אחריה את אביה, שהיה אז חולה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]] ומאושפז בבית חולים.
בוסינובה היא הישראלית הראשונה שבחרה ב[[הצתה עצמית]] כדרך ביטוי של [[מחאה]] פוליטית וממשה את החלטתה ([[שמואל פרומר]], חבר [[גוש אמונים]] מ[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]], התכוון להצית את עצמו מול [[בית אגיון|בית ראש הממשלה]] ב-[[1978]] במחאה על מדיניות הממשלה, אך נעצר על ידי ה[[משטרת ישראל|משטרה]], שהוזעקה על ידי ה[[כתב]] [[דן סממה]]).
בגיליון [[העין השביעית]] כתב גדי וולפספלד:
לאחר מותה הוקמה ביישוב מגוריה, [[קדומים]], [[ספרייה תורנית]] ל[[עילוי נשמה|עילוי נשמתה]]{{הערה|1=[http://yeshanews.com/?id=51258 הקמת ספרייה לע"נ ילנה בוסינובה ז"ל], באתר "חדר החדשות", 14 באוגוסט 2006}}.
| |||