יעקב ישכר בער רוזנבוים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←צאצאיו |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 57:
בשנת [[ה'תש"ט]] עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ב[[יפו]]. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". ב[[ט' בתמוז]] [[ה'תשי"ז]] ([[יולי]] [[1957]]) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של [[קאלוב]]. רבי [[אהרן רוקח]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ורבי [[ישראל אלתר]] מ[[חסידות גור|גור]] שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. בשנת [[ה'תש"ך]], כשאביו עבר לגור בבני ברק, עבר גם הוא לעיר.
לאחר פטירת אביו בט"ו בטבת [[ה'תשל"ח]] ([[1978]]) מילא את מקומו והרחיב את החסידות אליה הצטרפו הונגרים רבים ובוגרי [[ישיבת סלבודקה (בני ברק)|ישיבת סלבודקה]]. בתחילה כיהן האדמו"ר בבית המדרש ברחוב מינץ 23 בבני ברק, עד לשנת תשמ"ט, אז החלה בניית "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי [[שיכון ויז'ניץ]] [[מרכז חסידי נדבורנה|("היכלי רוזנטל")]] ובנייתו הסתיימה בשנת תשנ"ב, אז נחנך הבניין ברוב פאר והדר.
== הנהגותיו ==
שורה 65:
נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]], בז' באדר ה'תשע"ב, והלווייתו יצאה מבני ברק לירושלים, שם נקבר באוהל אדמו"רי נדבורנה ב[[בית הקברות בהר הזיתים|הר הזיתים]].
השאיר [[צוואה]] מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, וכן ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות
במהלך דברי תורתו יוצאים בספרים בשם "באר יעקב" (נכון ל-2018, 5 חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.
| |||