יעקב ישכר בער רוזנבוים

רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים (מכונה לאחר פטירתו: "הבאר יעקב"; כ"ג בניסן ה'תר"ץ, 21 באפריל 1930 - ז' באדר ה'תשע"ב, 1 במרץ 2012), היה האדמו"ר התשיעי מנדבורנה והשלישי בישראל, דור חמישי לרבי מרדכי מנדבורנה.

הבאר יעקב
רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים
האדמור מנדבורנה.jpg
רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 21 באפריל 1930
כ"ג בניסן ה'תר"ץ
סירט, רומניה
פטירה 1 במרץ 2012 (בגיל 81)
ז' באדר ה'תשע"ב
בית החולים בלינסון
מקום קבורה הר הזיתים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים בני ברק
מקום פעילות בני ברק
תקופת פעילות ט"ו טבת ה'תשל"ח - ז' אדר ה'תשע"ב
תחומי עיסוק עבודת ה' ודבקות בבורא בכל רגע מהחיים.
רבותיו רבי יוסף צבי דושינסקי
חיבוריו באר יעקב (חמישה חלקים), וחי בהם (שני חלקים), אוצר שיחות קודש (שני חלקים),
בת זוג רבקה רוזנבוים
אב רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה
אם סימא רייזל
אדמו"ר מנדבורנה ה־חמישי
ט"ו טבת ה'תשל"חה'תשע"ב
→ אביו, ה"דבר חיים"
אדמו"ר שושלת נדבורנה ה־תשיעי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ציוני ה"דבר חיים" מנדבורנה, ובנו "הבאר יעקב", בהר הזיתים

קורות חייועריכה

נולד בסירט לרבי חיים מרדכי רוזנבוים ולסימה רייזל, בתו של רבי אליעזר זאב מקרעטשניף (שהיה גם דוד אביו).

נקרא ישכר בער על שם סב סבו, רבי ישכר בער מנדבורנה. את השם יעקב נתן לו אביו בטעות[1], בחשבו שאביו רבי איתמר הורה לו כך. לאחר מעשה אמר לו אביו שבדיעבד זה טוב, כי הם נכדי רבי יעקב מקורביל מבעלי התוספות.

בשואה הוגלה עם משפחתו. ביום כ"א בסיון ה'תש"א גורשו מעירם סירט במסע מפרך ונורא. בראשית ה'תש"ב הגיעו למחנה דז'ורין שבטרנסניסטריה שם שהו עד לסוף המלחמה. בהיותו במחנה נזהר לא לאכול מאכלות אסורים. בזמן המלחמה שמר אף על מנהגי חסידות וביום הבר מצווה שלו טבל בנהר קפוא. כמו כן סייע ליהודי האזור בחימום והארת הבתים. ביום כד באייר ה'תש"ד שוחררו בידי הסובייטים. אחרי המלחמה עזר ליהודים להבריח את הגבול (שהיה אז בשליטת הקומוניסטים).

בשנת ה'תש"ו (1946) עלה לארץ ישראל והצטרף לאוניית מעפילים. בספינה בנה לעצמו חדרון מארגזים ומיעט לצאת ממנו כל זמן ההפלגה כדי לא להימנע ממראות אסורות.וכן היה יורד מדי יום לטבול בים אף כשחלה במחלת ים[2].

בהגיעו לארץ נכלא במחנה עתלית אך נמלט ממנו כעבור שעות ספורות בתרגיל הסחה[3]. אחר כך נסע לירושלים ונכנס ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי. בהיותו בישיבה היה מתמיד בלימודו וישן מעט מאוד. אביו שלח לו מכתבים ובהם הורה לו להפסיק להסתגף.

בראשית ה'תש"ח שלח אליו אביו את אחיו הצעיר- יהודה יחיאל יצחק אייזיק ללמוד בישיבה, הוא הצטרף לאוניית המעפילים כנסת ישראל. בהגיעם לישראל נלחמו המעפילים בבריטים והוא נהרג י"ג בחשוון ה'תש"ח. הוא נמנע מלבשר על כך לאביו ובעצת רבו, שיגר טלגרם "האוניה הגיעה בשלום". זכר אחיו המנוח לא מש ממנו כל חייו[1].

בשנת ה'תש"ט עלה אביו לישראל ולאחר מספר חודשים התיישב ביפו. רבי יעקב עבר לגור עמו והקים במקום את ישיבת "מאמר מרדכי". בט' בתמוז ה'תשי"ז (יולי 1957) הוא נישא לרבקה, בת הרב משה הערש מאראד - רומניה, תלמידו של רבי מנחם ברודי רבה של קאלוב. רבי אהרן רוקח מבעלז ורבי ישראל אלתר מגור שלחו לו שיתפלל עליהם ביום חופתו. לאחר נישואיו עבר לגור ברח' רבי יוסי בבני ברק.

לאחר פטירת אביו בט"ו בטבת ה'תשל"ח (1978) מילא את מקומו והרחיב את החסידות אליה הצטרפו הונגרים רבים ובוגרי ישיבת סלבודקה. בתחילה כיהן האדמו"ר בבית המדרש של אביו ברחוב מינץ 23 בבני ברק, עד לשנת תשמ"ט. אז הקים את "קריית נדבורנה" ובית הכנסת הגדול של נדבורנה בפאתי שיכון ויז'ניץ ("היכלי רוזנטל"), ובנייתו הסתיימה סמוך לחג הפסח ה'תשנ"ב.

הנהגותיועריכה

נהג לעשות תענית דיבור בימי שני וחמישי וכן מראש חודש אלול עד אחרי יום כיפור. עסק גם בקירוב רחוקים. היה מפורסם כפיקח ורבים באו להתייעץ איתו. הקפיד להתפלל יחד עם בחורי הישיבה בשעה 7:30 על אף שקבלת הקהל אצלו הייתה מסתיימת בשעות הלילה המאוחרות. תפילותיו ושולחנותיו היו נערכים בהתלהבות כדרך חסידות נדבורנה, והיו מלווים גם בתנועות חיצוניות. היה מחברי נשיאות קופת העיר. נחשב היה ממנהיגי הציבור החרדי בדור האחרון אף על פי שנמנע מלהתערב בפוליטיקה.

לאחר פטירתועריכה

נפטר לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, בז' באדר ה'תשע"ב, והלווייתו יצאה מבני ברק לירושלים, שם נקבר באוהל אדמו"רי נדבורנה בהר הזיתים.

השאיר צוואה מפורטת על הנהגת החסידות לאחר פטירתו ועל סדרי לווייתו, ובה הורה שבנו הבכור ימלא את מקומו בבני ברק ובמוסדות החסידות בבני ברק, וכן ששלושת בניו האחרים שכיהנו בחייו כרבני החסידות בירושלים, בביתר עילית ובאלעד יכהנו כאדמו"רים במקום מגוריהם, ושלושת בניו האחרים יתמנו לאדמו"רים כשיקימו בתי כנסת.

במהלך הלוויה הוכתרו שני הבנים (רבי אליעזר זאב, ורבי מאיר יצחק אייזיק) לאדמו"רים. ובסיום השבעה, הוכתרו שאר הבנים (רבי אשר ישעיה ורבי יוסף נפתלי) לכהן כאדמו"רים במקום רבנותם.[4].

דברי תורתו יוצאים בספרים בשם "באר יעקב" (נכון ל-2020, 5 חלקים). בנוסף יצאו לאור אסופות מכתביו וספרי תולדותיו וסיפורי צדיקים ממנו.

צאצאיועריכה

בניו:

חתניו:

לקריאה נוספתעריכה

  • מכון דבר חיים, אביהם של ישראל, חלקים א, ו-ב, בעריכת חנוך ריגל, אדר ב' ה'תשע"ו.
  • אביהם של ישראל, מוסף לזכרו בעיתון המודיע. ניסן ה'תשע"ב.
  • פעולת צדיק, מוסף לזכרו בעיתון המבשר. ניסן ה'תשע"ב.

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ כאשר נולד הילד שלח אביו רבי חיים מרדכי הודעת טלגרף לעיר סיגעט אל חותנו רבי אליעזר זאב מקרעטשניף. במכתב בישר בשמחה על הולדת בנו ושאל איזה שם לתת לרך הנולד. הסבא שיגר את תשובתו: "קרא לילד יעקב ישכר בער". הילד נימול על ברכי סבו רבי איתמר מנדבורנה. בפעם הבאה שנפגש רבי חיים מרדכי עם חותנו האדמו"ר מקרעטשניף, ברר הרבי אצל חתנו: - "איזה שם נתת בסוף לילד"? - "יעקב ישכר בער... כאשר הורה לי מר"; ענה ה'דבר חיים'. "מה? אני הוריתי לתת שם כזה?! הרי אני רציתי שתתן שם אחרי הסבא רבא שלנו הצדיק הקדוש רבי בערצ'י מנדבורנה ששמו היה ישכר בער!"... נדהם הרבי מקרעטשניף. הרבי ה'דבר חיים' לא ידע את נפשו מהשתוממות, איך ייתכן כדבר הזה? הרי זכור לו מאד בבירור, שכך היה רשום במכתב! פשפש בכיס הקפוטה שלו. והנה לשמחתו, בהשגחה פרטית, עדין נמצא שם המברק שהתקבל מסיגעט, הגיש לחותנו הצדיק מקרעטשניף, והראה לו את התשובה שלו - "יעקב ישכר בער". כתוב בפרוש ובבירור. הרבי ר' אליעזר זאב זי"ע התרגש מאד, גברה פליאתו עד מאד, בדחילו ורחימו הפטיר: "אין זאת אלא שזה שם מן השמים"!
  2. ^ עיתון המבשר, 2 במרץ 2012.
  3. ^ הוא סיפר שכשהגיע למחנה ראה שיש תור לחיסון ליוצאים מהמחנה, וכל מי שכבר התחסן עומד עם מרפק מקופל, ויוצא מהמחנה. גם הוא עשה כך, ונמלט מהמחנה.
  4. ^ משה ויסברג, בחדרי חרדים, דִּבְרֵי שָׁלוֹם • נדבורנא: מונו עוד 3 אדמו"רים חדשים, באתר בחדרי חרדים, 11 במרץ 2012