תוכן שנמחק תוכן שנוסף
זוטות
שורה 2:
[[קובץ:Curta Type II.jpg|ממוזער|שמאל|250px|מחשבון קורטה מכני בתצוגה ב[[מוזיאון להיסטוריה של המחשב]] ב[[מאונטיין ויו]] שב[[קליפורניה]]]]
[[קובץ:Curtadsasm.JPG|ממוזער|250px|מחשבון קורטה מפורק חלקית, מציג את הספרות ואת התוף שמאחוריהן]]
'''קוּרְטָה''' ('''Curta''') הוא [[מכונת חישוב]] מכנית קטנה שיוצרה בין השנים 19491947 ל-1971. זו מכונת החישוב המכנית הראשונה, ולמעשה היחידה, שיכולה להתכנות "[[מחשבון כיס]]". מכונות החישוב המכניות האחרות הן גדולות וכבדות בהרבה, וגודלן דומה לגודלה של [[מכונת כתיבה]]. צורת המחשבון היא [[גליל (גאומטריה)|גליל]], שמתאים בגודלו לאחיזה בכף יד. ניתן לבצע באמצעות המחשבון [[חיבור]], [[חיסור]], [[כפל]], [[חילוק]] ואף [[הוצאת שורש ריבועי]], ופעולות מתמטיות נוספות. הקורטה מבוסס על מנגנון "[[מחשב הפסיעות]]" של [[גוטפריד וילהלם לייבניץ|גוטפריד לייבניץ]]. הערכים נצברים על שיני [[גלגל שיניים|גלגלי השיניים]] ומתווספים באמצעות מנגנון [[תוף פסיעה]].
 
==הממציא==
שורה 11:
אביו של קורט, שמואל, היה ממוצא יהודי, וב-1943 נעצר קורט ונשלח למחנה הריכוז [[בוכנוואלד]]. קורט שרד במחנה לאחר שהנאצים, שהיו מודעים היטב לכישוריו הטכניים, כמנהל מפעל שייצר ציוד עבור הוורמאכט, שלחו אותו לעבודת כפייה במפעל, דבר שלדבריו הציל את חייו. מפקדו מה[[אס אס]] למד על מכונת החישוב הקטנה שהרצשטרק מתכנן, אולי דרך מספר פטנטים על המכונה שהרצשטרק רשם ב-1937 וב-1938. המפקד אפשר לו להמשיך לעבוד על המצאתו אחרי שעות העבודה וביום ראשון בו היה המפעל סגור. הרצשטרק מספר שהמפקד אמר לו: "אם תצליח לבנות מכונה עובדת, אחרי הניצחון נעניק אותה במתנה ל[[פיהרר]], ואז בוודאי הוא יעשה אותך [[הגזע הארי|ארי]]".
 
בתנאים אלו השלים הרצשטרק את תכנון המכונה, ושירטט אותה על כל חלקיה, שירטוטים טכניים מדויקים עם מידות ואפילו [[אפיצות|אפיצויות]]. לאחר שחרור המחנה על ידי הצבא האמריקאי ב-1945, הצטרף הרצשטרק למפעל Rheinmetall בעיירה [[ויימאר]] הסמוכה לבוכנוואלד, והתברר שהשרטוטים שלו היו מלאים ומדויקים מספיק, עד כדי כך שתוך שמונה שבועות הצליח המפעל לייצר שלושה אבות טיפוס עובדים. שלא כמו האבטיפוס מ-1937, למכונות אלו כבר הייתה פונקציונליות מלאה, כמו הקורטה כפי שהיא היום, והן ביצעו חשבונות בצורה נכונה.

אחרי שנחתםחתימת [[ועידת פוטסדאם|הסכם פוטסדאם]] ביולי 1945, התברר שוויימאר נמצאת בתחום ההשפעה הסובייטי, והחלו להגיע שמועות שהסובייטים לוקחים מדענים, מהנדסים, ואנשים עם כישורים טכניים ושולחים אותם לתוככי ברית המועצות, כנראה כדי לעזור לשקם את התעשייה הסובייטית (בעלות הברית המערביות נהגו באופן דומה, ושלחו מדענים וטכנאים, כמו מדעני הטילים לארצות הברית ואנגליה). הרצשטרק לא היה מעוניין להישלח, והחליט לחזור למשפחתו בווינה. הוא פירק את אבות הטיפוס וארז את החלקים, נטל את השרטוטים ונמלט לכיוון אוסטריה. אחרי קשיים והרפתקאות הצליח להתאחד עם משפחתו בווינה, שם החל לחפש מימון לייצור המצאתו. בסופו של דבר נוצר קשר עם נסיך [[ליכטנשטיין]], וב-1946 החל הרצשטרק להקים את מפעל "קונטינה" בליכטנשטיין, לייצור המחשבונים. ב-19491947 החל המפעל בייצור שוטף של מחשבונים, אך ב-1951 נוצר קרע בין הרצשטרק להנהלת המפעל, והוא פרש. המפעל המשיך לייצר מחשבוני קורטה, וב-1954 נוסף הדגם קורטה II, בעל תיכון זהה עקרונית, אבל עם יותר ספרות לקלט, מונה הסיבובים והתוצאה. הייצור נמשך עד 1971, ומכירת המכונות (כנראה מהמלאי) נמשכה עד 1973, ונפסקה עם הופעת מחשבוני כיס אלקטרוניים.
 
== תיאור מנקודת ראותו של המשתמש ==
שורה 103 ⟵ 105:
 
לקורטה טיפוס 1 8 זחלנים, אחד לכל ספרה, מונה סיבובים בן 6 ספרות, ומונה תוצאה בן 11 ספרות.
 
הקורטהקורטה טיפוס 2 בעל ממדים גדולים יותר. הוא הושק בשנת [[1954]] והיו לו 11 זחלנים (11 ספרות), מונה סיבובים בן 8 ספרות ומונה תוצאה בן 15 ספרות. מספרם המוערך של מחשבוני קורטה שיוצרו, עומד על כ-140,000 (80,000 מטיפוס 1, 60,000 מטיפוס 2). הקורטה האחרון יוצר בשנת [[1970]].
 
טיפוס I נמכר בארצות הברית באמצע שנות השישים ב-125 דולר, וטיפוס II ב-175.
 
== יציבות ואמינות ==
מחשבון הקורטה יוצר במשך יותר מ-20 שנה (דגם II יוצר במשך כ-17 שנים), ובמהלך התקופה לא חל בו כל שינוי משמעותי, וכמעט לא חלו שינויים כלל. השינוי המשמעותי ביותר היה החלפת החלק החיצוני של מחלקי הקלט: המחשבונים הראשונים יוצרו עם בליטה גלילית, אך אחרי זמן לא רב הוחלף העיצוב למחלק מלבני, שחלקו החיצוני מעוגל ומחורץ (התמונות מראות את העיצוב המלבני). הבדלים קטנים נוספים קשורים בטבעת האיפוס ובידית האיפוס: אחת התקלות שהתרחשו היא שבירת ידית האיפוס, כתוצאה מנפילת המחשבון, או משום שהמשתמש שכח לקפל את הידית לפני הכנסת המחשבון לקופסה וסגירתה. כדי להקל את השירות, שונה במקצת המנגנון כלכך שבדגמים מאוחרים יותר ניתן להחליף את הידית בלי צורך לפרק את הקורטה. פרט לשינויים אלו, ועוד מספר שינויים זעירים, המחשבון האחרון שיצא מהמפעל ב-1971 זהה למעשה למחשבונים הראשונים שיוצרו ב-19491947.
 
הקורטה הוא מכשיר מכני שלמרות הסיבוך הניכר במבנהו (מודל I בנוי מכ-630 חלקים, מהם 139 חלקים שונים זה מזה. מודל II בנוי ממעט יותר חלקים), עקב החומרים המשובחים, הדיוק בייצור, והתכנון הקפדני, אמינותו גבוהה ביותר, והוא ממשיך לתפקד גם בתנאי סביבה קשים. פחות מ-3% מהמחשבונים שיוצרו הוחזרו לבית החרושת לתיקונים, כשחלק מאלו שהוחזרו, "סבלו" מכך שהמשתמשים רצו לראות איך המחשבון פועל ופרקו אותו, אך לא הצליחו להרכיבו בחזרה.
שורה 118 ⟵ 121:
== בימינו ==
[[קובץ:Curta calculator 2006 stamp of Liechtenstein.jpg|ממוזער|שמאל|בול המוקדש לקורטה, שהוציאה נסיכות ליכטנשטיין ב-2006 (כ-18 שנים אחרי מותו של הרצשטרק, וכ-35 שנים אחרי שייצור הקורטה נפסק)]]
במשך כ-2223 שנים, בין 19491947 ו-1971 יוצרו במפעל קונטינה כ-140,000 מחשבוני קורטה משני הדגמים, עם מעט מאד שינויים במשך השנים. בזכות האיכות הגבוהה והדיוק של הייצור, הרבה מאדרבים מהמחשבונים הללו עדיין מתפקדים בצורה מושלמת. יש אספנים רבים שאוספים מחשבוני קורטה, ומתקיים מסחר ער במחשבוני קורטה באתרים כמו [[eBay]], ובבתי [[מכירה פומבית]]. מחשבון קורטה נמכר בארצות הברית בשנות ה-60 של המאה העשרים ב-$125 עבור דגם I, ו-$165175 לדגם II. היום נמכרים המחשבונים במחירים בין כ-$500 עבור מחשבונים "פשוטים", ועד מספר אלפי דולרים עבור מחשבונים מיוחדים, למשל כאלו עם מספר סידורי נמוך. מכונות מבוקשות במיוחד הן כאלו בהן מחלקי הקלט בצורה הישנה, של גלילים קצרים, כמו באבטיפוסים, ומכונות שמכסה קופסתן מתברג בכיוון השעון לסגירה. בנוסף למכונות עצמן, אספנים סוחרים בפריטים נוספים הקשורים בקורטה, כמו האריזה המקורית, חוברת ההוראות למשתמש, וספרונים וחוברות שחברת קונטינה הוציאה ומלמדים לבצע בעזרת הקורטה פעולות שונות בתחומים שונים כמו מדע, סטטיסטיקה, הנהלת חשבונות ועוד. אספנים גם מעוניינים במוצרים נלווים, כמו פוסטר המפרט את חלקי המכונה, בול המוקדש לה, ועוד.
 
מספר מומחים במדינות שונות (ביניהן איטליה, שווייצריה, גרמניה, וארצות הברית) מתקנים ומשפצים מכונות קורטה, בעזרת חלקי חילוף מקוריים שהמפעל סיפק, חלקים שהתקבלו מפירוק מכונות שיצאו מהמחזור, ובעת מצוק חלקים שהמשפץ מייצר בעצמו, כשם שעדיין ניתן למצוא [[שען|שענים]] שיודעים לתקן שעונים מכניים.