בית בד – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:תעשיית המזון באמצעות HotCat
מ ניסוח, ויקיזציה, תיקון פרמטרים
שורה 1:
[[קובץ:Beit Guvrin 4.JPG|שמאל|ממוזער|250px|שחזור בית בד במרשה]]
'''בית בד''' הוא מפעל להפקת{{הערה|הפקת שמן זית נקראת בעברית "עצירה".}} [[שמן זית]].
 
מקורו של השם הוא בקורת ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] (בד) האופקית שהייתה מותקנת בגרסתו הקדומה, ושימשה כזרוע ההנעה של מכונת ה[[סחיטה (מיצוי)|סחיטה]] של ה[[זית]]ים.
==בית בד עתיק==
הפקת השמן התבצעה בדרך כלל על ידי שימוש בשתי אבנים גדולות, המונחות זו על גבי זו. האבן הראשונה, המכונה "ים", צורתה כקערה גדולה ושטוחה. במרכזה ניצב מוט עץ ארוך, עליו מורכב [[ציר (הנדסה)|ציר]]. הציר עובר דרך האבן השנייה, הטוחנת, המכונה "ממל" או "מפרכה". אל ציר האבן הטוחנת נהגו לרתום [[בהמה]] בדרך כלל [[חמור]]. הבהמה צעדה קדימה במעגלים ועם תנועתה סביב הים, הסתובב הממל וכתש זיתים. לאחר כתישתם התבצעה פעולת סחיטה באמצעות מערכת נפרדת.
 
זיתים כתושים הועברו ל"עקלים", הם סלים קלועים חבל או [[סיב|סיבים]]ים. הסלים הונחו במכבש ייעודי ובסיבובו לחץ את הסלים וסחט מן הזיתים נוזל. שיטה נוספת לסחיטה הייתה הנחת קורת העץ כבדת המשקל על הסלים. בפעולה זו שימשו הסלים כמסננת. ה[[שמן]] והמוהל (נוזל נוסף, בלתי שמנוני, המצוי בזית) טפטפו החוצה ואילו הגלעינים, הקליפה ושאר הפסולת שנקלעה בין הזיתים נותרה בתוך הסלים. פסולת זו כונתה ב[[משנה]] "[[גפת]]" ושימשה להאכלת בהמות ולהסקה.
 
השמן הנסחט נזל אל בור איסוף שמן הנקרא "עוקה". לאחר מספר ימים בהם צף השמן מעל המוהל, הופרדו הנוזלים לכלים שונים. בתי בד רבים נמצאו באתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיים]] ברחבי הארץ. הימצאותם מעידה על תפוצתו הרחבה של ה[[זית]] ונלמדה שיטת עצירת השמן העתיקה, שממנה התפתחה השיטה המודרנית. עקרונות עצירת השמן נותרו דומים. ההבדל הוא בעיקר במכשור ה[[טכנולוגיה|טכנולוגי]] הקיים לצורך פעולה זו.
 
==בית בד מודרני==
 
בתי בד מודרניים פועלים בצורה רציפה, שבה הזיתים מוכנסים למערך יצור שמן הזית של בית הבד מצידו האחד, ומצידו האחר מתקבל שמן הזית, הנאסף ישירות למכלי האיסוף. שאר תוצרי הלוואי מתהליך עצירת השמן, כגון מי העקר והגפת, נאספים בנפרד גם הם בצורה ממוכנת, בהתאם לסוג מערך היצור.
[[קובץ:bet-bad-eshtaol.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בית בד מודרני במושב אשתאול]]
 
בתי הבד המודרניים, המבצעים כבישה קרה (ללא חימום של עיסת הזיתים), פועלים בשיטות זהות למדי, אך עם זאת, מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: בתי בד הפועלים על עקרון ההפרדה בתהליך בן 2 פאזות, ובתי בד הפועלים על עקרון ההפרדה בתהליך בן 3 פאזות. רוב בתי הבד המודרניים עשויים מ[[פלדת אל-חלד]], ולרוב [[נירוסטה]].
התהליך עצמו מתחלק לשלבים הבאים: ניקיון ושטיפה, כתיתה, ערבול, והפרדה.
 
שלב השטיפה מהווה את תחילת תהליך היצור בבית בד מודרני, ובהכנסת הזיתים שהגיעו ישירות מן המסיק אל "בור" קליטה רחב, ישנה חשיבות עליונה לפרק הזמן שחלף מרגע ה[[מסיק]] ועד הגעת הפרי אל בית הבד, וככל שעבר זמן מועט יותר בין השניים, יחשב השמן למשובח יותר ובעל רמת חמיצות נמוכה יותר. לאחר מכן מתבצעת הפרדת גורמים זרים, כגון עלים וענפים באמצעות מפוח אוויר, ומיד לאחר מכן עוברים הזיתים תהליך שטיפה יסודי של כל שאריות העפר והבוץ.
 
השלב הבא הוא שלב הכתיתה, ובו מובילים את הזיתים באמצעות מסוע ייעודי אל המגרסה או המרסקת. ישנם אמצעים שונים לביצוע הכתיתה, כגון שימוש באבני ריחיים מכניות או להבי ברזל, או שילוב של שניהם יחדיו, אך המשותף לכל שיטות הכתיתה היא התוצאה: פירות הזית הופכים למעין תערובת או משחה, שממנה יופק בהמשך שמן הזית.
 
השלב הבא הוא שלב הערבול, המתבצע באופן מכני במכלי [[ברזל]] גדולים. תפקידו של שלב הערבול ופרק הזמן של הערבול עצמו משתנים מבית בד אחד למשנהו, ותלויים הן בזן הספציפי של פרי הזית, הן בכמות המים שמכיל הפרי שגודל בתנאי בעל ללא השקיה כלל או גידול ממטע אינטנסיבי, באחוזי השמן שבפרי, ובעונת השנה המדויקת שבה התבצע המסיק.
 
תפקידו העיקרי של שלב הערבול הוא לחבר את בועיות השמן הקטנות המצויות בתערובת פירות הזית לכדי בועיות גדולות יותר של שמן, אשר יהפכו את שלב ההפרדה ומיצוי השמן ליעיל יותר, ואורכו בממוצע כ- 40 דקות.
 
התהליך עצמו מתחלק לשלביםלארבעה הבאיםשלבים: ניקיון ושטיפה, כתיתה, ערבול, והפרדה.
* שלב השטיפה מהווה את תחילת תהליך היצור בבית בד מודרני, ובהכנסת הזיתים שהגיעו ישירות מן המסיק אל "בור" קליטה רחב, ישנה חשיבות עליונה לפרק הזמן שחלף מרגע ה[[מסיק]] ועד הגעת הפרי אל בית הבד, וככל שעבר זמן מועט יותר בין השניים, יחשב השמן למשובח יותר ובעל רמת חמיצות נמוכה יותר. לאחר מכן מתבצעת הפרדת גורמים זרים, כגון עלים וענפים באמצעות מפוח אוויר, ומיד לאחר מכן עוברים הזיתים תהליך שטיפה יסודי של כל שאריות העפר והבוץ.
* השלב הבא הוא שלב הכתיתה, ובו מובילים את הזיתים באמצעות מסוע ייעודי אל המגרסה או המרסקת. ישנם אמצעים שונים לביצוע הכתיתה, כגון שימוש באבני ריחיים מכניות או להבי ברזל, או שילוב של שניהם יחדיו, אך המשותף לכל שיטות הכתיתה היא התוצאה: פירות הזית הופכים למעין תערובת או משחה, שממנה יופק בהמשך שמן הזית.
* השלב הבא הוא שלב הערבול, המתבצע באופן מכני במכלי [[ברזל]] גדולים. תפקידו של שלב הערבול ופרק הזמן של הערבול עצמו משתנים מבית בד אחד למשנהו, ותלויים הן בזן הספציפי של פרי הזית, הן בכמות המים שמכיל הפרי שגודל בתנאי בעל ללא השקיה כלל או גידול ממטע אינטנסיבי, באחוזי השמן שבפרי, ובעונת השנה המדויקת שבה התבצע המסיק.
: תפקידו העיקרי של שלב הערבול הוא לחבר את בועיות השמן הקטנות המצויות בתערובת פירות הזית לכדי בועיות גדולות יותר של שמן, אשר יהפכו את שלב ההפרדה ומיצוי השמן ליעיל יותר, ואורכו בממוצע כ- 40כ־40 דקות.
[[קובץ:nirosta-eshtaol.JPG|שמאל|ממוזער|250px|מכלי נירוסטה לאחסון שמן זית, בית הבד באשתאול]]
ככלל, בתי בד המבצעים כבישה קרה לא מחממים את התערובת ואף דואגים שטמפרטורת העיסה לא תעלה על 28-3028–30 מעלות צלזיוס וזאת כדי לא לפגוע באיכות השמן המופק. טמפרטורת גבוהות יותר או חימום של העיסה יפיקו שמן רב יותר אך באיכות נמוכה יותר, ולעיתיםלעיתים אףאפילו איכות שאיננה ראויהבלתי-ראוי למאכל אדם.
* בשלב ההפרדה שלאחר הערבול מועברת העיסה אל ה[[סרכזת]] (צנטריפוגה) לשם הפרדת השמן מכלל העיסה. ה[[סרכזת]]הסרכזת מסתובבת במהירות גבוהה ביותר, והכחומפרידה הצנטריפוגליאת הואהשמן זהמהמים, שלמעשהבאמצעות מפרידה[[כוח אתצנטריפוגלי|כוח השמן מהמיםהצנטריפוגלי]]. בתי בד הפועלים בשיטה של 2 פאזות, שהיא האיכותיתאיכותית יותר אך מוגבלת מבחינת היקפי כושר היצור (עד 1 [[טון (יחידת משקל)|טון]] פרי זית לשעה) יסתפקו בסרכזת יחידה בתהליך, אשר תבצע הפרדה בו זמנית של הגפת ומי העקר של פרי הזית לצד אחד, ושמן זית כתית מצדה השני של הסרכזת. בתהליך זה, לא מוספים מים כלל לתערובת וההפרדהההפרדה מתבצעת עלבזכות בסיסה[[משקל העקרון של המשקלסגולי|משקל הסגולי]] השונה של השמן והמים: למעשה המים "כבדים"[[צפיפות החומר|צפופים]] יותר מן השמן ונאספים בקצה הסרכזת, ואילו השמן שמשקלו הסגולי קטן יותר נאסף דרך פיות ייחודיות לכך.
 
: בבתי בד הפועלים בשיטה של 3 פאזות, ישנםההפרדה למעשהמתבצעת 2בשני סרכזותשלבים: שונותבשלב בתהליךהראשון שהראשונה תפקידה להפרידמפרידים את הגפת מהעיסה בסרכזת אחת, לאחרולאחר מכן מוסיפים מים לעיסה באופן יזום, ומעבירים אותה לסרכזת השנייהשנייה, שתפקידה להפריד בין המים לשמן בלבד. שיטה זו מניבה שמן באיכות נמוכה יותר, בגלל המגע של מיםהמים מוספיםהנוספים עם שמןבשמן הזית, אך מצד שניהיא מאפשרת עצירת שמן זית בהיקפים גדולים יותר (מעל 1 טון של פרי זית לשעה).
בשלב ההפרדה שלאחר הערבול מועברת העיסה אל ה[[סרכזת]] (צנטריפוגה) לשם הפרדת השמן מכלל העיסה. ה[[סרכזת]] מסתובבת במהירות גבוהה ביותר והכח הצנטריפוגלי הוא זה שלמעשה מפריד את השמן מהמים. בתי בד הפועלים בשיטה של 2 פאזות האיכותית יותר אך מוגבלת מבחינת היקפי כושר היצור (עד 1 טון פרי זית לשעה) יסתפקו בסרכזת יחידה בתהליך אשר תבצע הפרדה בו זמנית של הגפת ומי העקר של פרי הזית לצד אחד, ושמן זית כתית מצדה השני של הסרכזת. בתהליך זה לא מוספים מים כלל לתערובת וההפרדה מתבצעת על בסיס העקרון של המשקל הסגולי השונה של השמן והמים: למעשה המים "כבדים" יותר מן השמן ונאספים בקצה הסרכזת, ואילו השמן שמשקלו הסגולי קטן יותר נאסף דרך פיות ייחודיות לכך.
 
בבתי בד הפועלים בשיטה של 3 פאזות ישנם למעשה 2 סרכזות שונות בתהליך שהראשונה תפקידה להפריד את הגפת מהעיסה, לאחר מכן מוסיפים מים לעיסה באופן יזום, ומעבירים אותה לסרכזת השנייה שתפקידה להפריד בין המים לשמן בלבד. שיטה זו מניבה שמן באיכות נמוכה יותר בגלל המגע של מים מוספים עם שמן הזית, אך מצד שני מאפשרת עצירת שמן זית בהיקפים גדולים יותר (מעל 1 טון של פרי זית לשעה)
 
את השמן יש לאחסן במקום קריר ומוצל בשל נטיתו הרבה להתקלקל ממגע של אור וחמצן לאחר הפקתו, בתי הבד המודרניים והמתקדמים מאחסנים את שמן הזית במכלי נירוסטה גדולים המיועדים לכך, ומבקבקים רק את הכמות הדרושה להם מעת לעת.
שורה 40 ⟵ 33:
* [[מסיק]]
* [[מעגילה (זיתים)]]
* [[גת (בורמשטח דריכה)|גת]]
* [[חורבת קסטרא#כלכלת העיר|בתי בד בחורבת קסטרא]]
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בית הבד|ויקישיתוף=Category:Oil mills|שם ויקישיתוף=בית בד|ויקימילון 2=עקל}}
*שי שמש, [https://lbscience.org/2019/12/28/%D7%A9%D7%9E%D7%9Fשמן-%D7%96%D7%99%D7%AAזית-%D7%91%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%94בתקופה-%D7%94%D7%94%D7%9C%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%AAההלניסטית/?fbclid=IwAR1xC9kc2RShGs4ByFup8pn2aMvkWPAsniRGzCVV0Gc_qJ7v2nzBHGs6j4U שמן זית בתקופה ההלניסטית], באתר [[מדע גדול, בקטנה]], 28 בדצמבר 2019
*{{מטח||גילגולו של זית|4052}}
 
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">
קובץ:Hurbat Castra – Oil Presses 9.JPG|בית בד מ[[חורבת קסטרא]], התקופה הביזנטית מאות 4-74–7 לספירה. מתקן כבישה של הזיתים מסוג מכבש קורה ומשקולות. היום נמצא ב[[דרך הדורות]] על הר הכרמל.
תמונה:Hatzorpress.jpg|בית בד ב[[תל חצור]]
תמונה:Oil_press22.jpg|שחזור מפרכה ב[[יד השמונה]]
שורה 57 ⟵ 50:
תמונה:Restored olive press from the Roman Empire.jpg|מכבש בית בד משוחזר בדרך הקיסר הרומי
תמונה:GatInMaaleShomron.jpg|בית בד במעלה שומרון
תמונה:דיר-קלעה-ביתבד.JPG|שרידי בית בד ב[[דיר קלעה]], 12/08
תמונה:Frantoi.jpg|הפקת שמן זית באיטליה
קובץ:דרום הר חברון 070.JPG|מפרכה ביער יתיר שננטשה בטרם הושלמה חציבתה