ארד – הבדלי גרסאות

הברונזההארד הומצאההומצא לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי [[תקופת הברונזה]] (ארד), ונתנהונתן לתקופה זו את שמה. כלי הברונזההארד הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם "ארד" במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה, פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הברונזההארד היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).

הברונזההארד הייתההיה חזקהחזק מה[[ברזל]], מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר. עם זאת, עידן הברונזה פינה את מקומו לעידן הברזל כשסחר ה[[בדיל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] דעך במהלך ההגירות הגדולות של המאות ה-12 וה-11 לפני הספירה, מה שהעלה את מחיר הברונזההארד. השימוש בברונזהבארד נמשך גם בעידן הברזל, אם כי חשיבות הארד הייתה קטנה בהרבה.

לסגסוגות מבוססות-נחושת יש [[טמפרטורת התכה|טמפרטורות התכה]] נמוכות מאלו של [[פלדה]] וקל יותר לייצר אותן ממרכיביהן. הן בנות השוואה לפלדה ב[[צפיפות החומר|צפיפות]], כשרוב סגסוגות הנחושת כבדות יותר בעד 10 אחוזים, אף על פי שאלו שמכילות הרבה [[אלומיניום]] או [[צורן (יסוד)|צורן]] עשויות להיות צפופות פחות מפלדה. ברונזהארד רכהרך וחלשהוחלש מפלדה, ויותר [[אלסטיות|אלסטיתאלסטי]], אף על פי ש[[קפיץ|קפיצי]] ברונזהארד קשיחים פחות עבור אותו גודל. ברונזהארד עמידהעמיד ל[[קורוזיה|איכול]], בעיקר איכול כתוצאה ממגע עם מי הים, וגם לעייפותל[[עייפות החומר|עייפות המתכת]] יותר מפלדה. ברונזהארד [[מוליכות חום|מוליכהמוליך חום]] וזרם [[חשמל|חשמלי]] טוב מאשר רוב סוגי הפלדה. עלות סגסוגות המבוססות על נחושת היא גבוהה יותר מעלות פלדה, אך נמוכה מעלות סגסוגות המבוססות על [[ניקל]].

במאה העשרים החלו לשלב [[צורן (יסוד)|צורן]] בסגסוגות הנחושת. ברונזת-צורן (ארד-צורן) משמשת למגוון שימושים בתעשייה כמו גם ליצירת [[פסל (יצירה)|פסל]]ים מודרניים.

ברונזהארד הייתההיה החומר המקובל ממנו הכינו [[פעמון|פעמונים]] ו[[מצלתיים]] וכיום [[סקסופון|סקסופונים]] כמו גם ליציקת פסלי מתכת. סגסוגות מתכת נוטות להתרחב מעט לפני שהן מתקשות, וכך הן יכולות למלא את כל הפרטים הקטנים ב[[תבנית (דפוס)|תבנית]].

לארד, ולארד זרחתי בפרט, יש מקדם [[חיכוך]] נמוך עם מתכות אחרות, מה שהפך אותהאותו שימושיתשימושי לבניית [[תותח|תותחים]] כדי למנוע היצמדות כדורי-תותח לקנה. גם כיום משתמשים בברונזהבארד ל[[מסב]]ים, תותבות ב[[אלקטרוניקה]] ומטרות אחרות, והיאוהוא נפוצהנפוץ במיוחד לייצור מסבים ב[[מנוע חשמלי|מנועים חשמליים]] קטנים.