אנתרופוצנטריות – הבדלי גרסאות

הראייה האנתרופוצנטרית הרואה באדם נזר הבריאה מציבה את שאר בעלי החיים כנחותים ממנו, ככאלה שיעודםשייעודם הוא לשמש כלי לסיפוק צרכיו ותאוותיו. השקפה זו מתחשבת באינטרסים של בני אדם בלבד, ואינה מתחשבת באינטרסים של בעלי חיים אחרים. על פי פילוסופית [[זכויות בעלי חיים|זכויות בעלי החיים]], עליה מושתתת התנועה לזכויות בעלי חיים, העובדה שהאדם נבון יותר מבעלי חיים אחרים, אין בה כדי להעניק לו עליונות מעמדית ביחס לשאר עולם החי. תבונה לא צריכה להיות המדד להפעלת יחס מוסרי ולמתן זכויות, כי אם היכולת לחוש ולסבול. כל יצור המסוגל לחוש ולהזדקק, זכאי להגנה על האינטרסים הבסיסיים שלו בדמות זכויות (כמו הזכות לחיים והזכות לשלמות הגוף). לפי תורה זו, האדם מחויב לגלות יחס מוסרי שווה לצורכיהם השונים של כל בעלי החיים. ראייה אנתרופוצנטרית המעדיפה אינטרסים של בני אדם דווקא, רק מתוקף השתייכותם למין בני האדם, נחשבת "[[סוגנות|סוגנית]]", כלומר בגדר אפליה שרירותית פסולה בין מין למין.