תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לעמק בית שאן
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB)
שורה 28:
הפקעת מכילה עמילן קל עיכול, והיא ראויה לאכילה רק לאחר בישול או אפיה. תהליך החימום הממושך מבטל את רעילות גבישי חומעת הסידן (calcium oxalate) המצויים בתאי הפקעות והעלים. תנאי הגידול המיטביים הם חצי צל או צל מלא והשקיה מרובה. הצמחים רגישים לקרה, ליובש ולמליחות.
 
בארץ ישראל, גודל המין כצמח מאכל כבר בתקופה הרומית, והוא נזכר במשנה (מעשרות ה, ח - '''קרקס'''), בתוספתא ובתלמוד הירושלמי ('''קלקס''', '''קולקס''', '''קולקוסיא'''). ב[[ימי הביניים]] היה גידול מקובל מאוד בארצות האסלאם,{{הערה|תפוח האדמה (שמוצאו מהרי האנדים בדרום אמריקה) הובא לאירופה במהלך המאה ה-16, ורק במאה ה-18 התפשט גידולו ליתר ארצות העולם הישן. עד אז היה הקולקס (טארו) גידול השורש העמילני היחיד כמעט בארצות המזרח התיכון. }} ומאז ועד ראשית המאה ה-20 הוא גודל לאכילה באופן מקומי ונדיר גם במקומות חמים ועתירי מים בארץ ישראל,{{הערה|[http://www.kotar.co.il/KotarApp/Index/Chapter.aspx?nBookID=8374279&nTocEntryID=8561367 קולקס הקדמונים], זהר, ע. (תש"ס, 2000). "גידולי ארץ ישראל בימי הביניים"', עמ' 293–294. ושם גם מקורות ברורים על גידולו בעמק הירדן ובקעת כנרות (הע'ור) ובדרום מישור החוף.}} במישור החוף ובבקעת הירדן (מאזור הכנרת ועד שטחי הגידול שבקרבת המעיינות המתוקים באזור ים המלח{{הערה|קוריוז הוא, אירוע הימצאותו בנחל דוד בעין גדי בשנות ה-50 {{קישור כללי|כותרת=קולקס הקדמונים בעין גדי|אתר=אוצרת נודדת|תאריך=2017-05-05|כתובת=https://sharonambar.com/2017/05/05/קולקס-הקדמונים-בעין-גדי/|שפה=he-ILעברית|תאריך_וידוא=2019-09-13|הכותב= sharonambar}}. הצמח גדל בראשית המאה ה-20 בוואדי קלט, ונראה כי גודל בתחומים שופעי מים באזור יריחו.}}). כיום הוא משמש כצמח נוי בגנים מוצלים ומושקים בתחומים חמים של הארץ.
 
== קולקס בפסיפס ==