פתיחת התפריט הראשי
מפת תבליט של בקעת בית שאן וסביבתה
חפירות בית שאן

בקעת בית שאן היא בקעה בצפון ארץ ישראל. הבקעה מכונה גם בשם "עמק בית שאן". הבקעה גובלת בצפון בנחל תבור, במערב בהר הגלבוע, בדרום בנחל מלחה (ואדי אל-מליח) - בואכה השומרון ובמזרח בנהר הירדן, בקטע שלמרגלות רכס הגלעד.

תוכן עניינים

היסטוריהעריכה

  ערך מורחב – בית שאן#היסטוריה
 
שדרת דקלי וושינגטוניה חסונה שנטעו הטמפלרים בעמק בית שאן

אזור בית שאן מיושב ברציפות מראשית התקופה הכלקוליתית (לפני כ-6,000 שנה) ועד ימינו.

בסוף המאה ה-19 לא היו יישובים יהודים בבקעת בית שאן, אך הוא היה משופע בכפרים ערבים. העיר בית שאן עצמה הייתה עיר ערבית מבוססת, ששימשה את השלטון העות'מאני כעיר מחוז. כאשר נסללה רכבת העמק על ידי השלטון העות'מאני, היה אחד ממסלוליה העיקריים בקו עפולה - בית שאן.

בזמן המנדט הבריטי הקשו הבריטים על התיישבות יהודים במקום, והראשונים שהחלו את ההתיישבות המחודשת במקום היו נוצרים טמפלרים מהמושבה וילהלמה שהחלו לעבד חלק מאדמות הבקעה. הם הקימו שלוש חוות:חוות וילנד וקיבלר (כיום בשדה אליהו) וחוות קופ (כיום בטירת צבי). בין החוות הם נטעו שדרה של וושינגטוניה חסונה הנמצאת עד היום. ב-1938 מכרו את החוות ליהודים.

בדצמבר 1936 התחילה ההתיישבות היהודית בעמק עם הקמת קיבוץ ניר דוד - תל עמל במסגרת יישובי חומה ומגדל, התיישבות שמתחילה את תנופת ההתיישבות היהודית בעמק. רוב היישובים הראשונים הוקמו בשיטת חומה ומגדל. בשנות ה-30 וה-40 היוו קיבוצי עמק בית שאן ועמק יזרעאל עוגן כלכלי ליישוב היהודי בארץ.

היישובים היהודיים בעמק בית שאן סבלו מהתקפות תדירות של פורעים ערבים, וסבלו מאבדות רבות, עד למלחמת העצמאות ב-1948. במלחמת העצמאות כבשו כוחות ישראלים את בית שאן והכפרים שמסביבה, ותושביהם הערבים נמלטו.

כיום בבקעת בית שאן שתי רשויות מקומיות: עיריית בית שאן ומועצה אזורית עמק המעיינות.

מעיינות העמקעריכה

העמק מצטיין בשפע המים המצויים בו ולכן חלקים ממנו מכונים "עמק המעיינות". בין הידועים הם עין שוקק, עין מודע, נחל הקיבוצים ועינות חוגה שהפכו לפארק מסודר בתשלום בשם גני חוגה, נחל עמל. כן נובע שם מעיין מים חמים המפורסם בשם ה'סחנה'. על עמק המעיינות כתב רבי אשתורי הפרחי, מחבר ספר "כפתור ופרח", שהתגורר בעיר בית שאן: "בית שאן... יושבת על מים רבים, מי מנוחות, ארץ חמדה ומבורכת ושבעת שמחות. כגן השם תוציא צמחה ולגן עדן פתחה". רבי אשתורי ראה בחבל ארץ זה מקור שפע שמחה וברכה.

במסכת עירובין בתלמוד בבלי יש משפט של האמורא ריש לקיש: "אם גן עדן בארץ ישראל הוא - בקעת בית שאן פתחו".

אזורי הבקעהעריכה

בקעת בית שאן היא אחד מאזורי ההתיישבות הראשונים בארץ ישראל. היא מחולקת לאזורים הבאים:

  • עמק בית שאן המערבי, הכולל את הקיבוצים:
  • עמק בית שאן המזרחי, משתרע מהעיר בית שאן עד נהר הירדן. בין יישובי האזור נמנים הקיבוצים הבאים:
    • נווה איתן, נוסד בב' כסלו תרצ"ט (1939), על שפת נהר הירדן. שמו ניתן לו לפי הפסוק המקראי המתייחס לנהר שלידה: "הִנֵּה כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן, אֶל-נְוֵה אֵיתָן--כִּי-אַרְגִּיעָה אֲרִיצֶנּוּ מֵעָלֶיהָ, וּמִי בָחוּר אֵלֶיהָ אֶפְקֹד: כִּי מִי כָמוֹנִי, וּמִי יֹעִידֶנִּי, וּמִי-זֶה רֹעֶה, אֲשֶׁר יַעֲמֹד לְפָנָי."[1]
    • מעוז חיים, בו שרידי בית כנסת עתיק.
    • כפר רופין, הוקם יחד עם נוה איתן. הוא נמצא 250 מטר מתחת לפני הים.
  • עמק בית שאן הדרומי, מבית שאן דרומה. הוא כולל "גוש" של ארבעה קיבוצים המאורגנים בקיבוץ הדתי וגוש מושבי ביכורה שהוקמו לאחר הקמת המדינה.
    • טירת צבי, הקיבוץ הדתי הראשון, אשר הוקם בכ"א תמוז תרצ"ז (1937).
    • שדה אליהו, הוקם בי"ט אייר תרצ"ט (1939), וקרוי על-שם הרב אליהו גוטמכר שאמר: "ביישוב ארץ ישראל - פתיחת שער לגאולה שלמה".
    • עין הנצי"ב, נוסד בט"ו בשבט תש"ו (1946), ונקרא על שם הרב נפתלי צבי יהודה ברלין.
    • רחוב, נוסד ב-1951, וקרוי על שם העיר העתיקה רחוב ששכנה בסמיכות לו ושעל שמה נקרא גם תל רחוב הסמוך.
    • שדי תרומות, נוסד ב-1951, נקרא על שם קינת דוד: "הָרֵי בַגִּלְבֹּעַ אַל טַל וְאַל מָטָר עֲלֵיכֶם וּשְׂדֵי תְרוּמֹת כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל"
    • רוויה, נוסד ב-1952, נקרא על שם מעיין עין רוויה הסמוך לו.
    • תל תאומים, נוסד ב-1982 כיישוב קהילתי לבנים ממשיכים לשאר מושבי ביכורה, נקרא על שם תל בעל שתי פסגות הנמצא במרכז היישוב.
  • עמק בית שאן הצפוני, מבית שאן צפונה. על יישובי האזור נמנים:
    • חמדיה, מקור שמה הוא ביישוב שהיה במקום, ואשר על-שם הסולטאן הטורקי. הקיבוץ הוקם בי"ט אלול תש"ב (1942).
    • בית יוסף, אחד המושבים היחידים באזור. נוסד בכ"ז ניסן תרצ"ז (1937).
    • נווה אור, מקור השם הוא ארץ מוצאם של המייסדים, בבל, היא "אור כשדים". הוקם בתש"ט.
    • גשר, הקיבוץ הוקם ליד גשרי הירדן ב-17 בפברואר תרצ"ט (1939). פרנסתו התבססה על מחצבי גבס שנמצאו בקרבתו. במלחמת העצמאות עמדו מגיני הקיבוץ בפני כוחות הלגיון הערבי והצבא העיראקי שחצו את נהר הירדן ממזרח למערב, מנעו את ניסיון ההבקעה מערבה והביאו לנסיגת התוקפים לגדה המזרחית של נהר הירדן. לאחר המלחמה הוקם הקיבוץ מחדש על גבעת הגמל הסמוכה.

סוגיית המצוות התלויות בארץעריכה

 
כתובת מבית הכנסת בתל רחוב בגן מוזיאון ישראל

חז"ל דנו בשאלה האם מצוות התלויות בארץ חלות בבקעת בית שאן, כלומר האם הבקעה היא חלק מארץ ישראל. באולם המבוא של בית הכנסת של העיר רחוב - 6 ק"מ דרומית לעיר, נמצאה כתובת הלכתית ארוכה ברצפת הפסיפס. הכתובת כוללת 365 מילים (כמניין ימות שנת החמה) המחולקים לשמונה סעיפים, אשר ערוכים ב-29 שורות, ובהם טקסטים המופיעים במקורות של תנאים ואמוראים, שנוגעים למצוות התלויות בארץ.

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר ירמיהו מ"ט י"ט