שיר מחאה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לאלמוג בהר
חזרתי-בוט (שיחה | תרומות)
מ שפה=he-IL ⟸ שפה=עברית (באמצעות WP:JWB)
שורה 22:
בשנת 2014 יצאה האנתולוגיה הדו-לשונית '''שתיים''', אנתולוגיה ליצירה עברית וערבית צעירה ועכשווית, בעריכת: תאמר מסאלחה, תמר וייס-גבאי, [[אלמוג בהר]]. היא כוללת שירה ופרוזה. עדנה שמש כתבה עליה בהארץ ספרים: '''״'''על רקע הלאומנות הגוברת, האנתולוגיה הדו-לשונית "שתיים" היא מעשה דמוקרטי, המנסה ליצור הקשר משותף לשתי קהילות החיות זו לצד זו״<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/prose/.premium-1.2511927|כותרת=רגע של עתיד מדומיין, עברי-ערבי|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-11}}</ref>.
 
בשנת 2019 יצאה האנתולוגיה היהודית-הומניסטית '''ואהבתם''', שהוקדשה לטלי לטוביצקי. היא אופיינה בידי יובל גלעד כך: ״בעוד מחאה נפוצה מהצד השמאלי של המפה הנה נגד הכיבוש, נגד מלחמות לבנון ועוד, הרי שכאן הנושא הוא מחאה נגד תהליכי הפאשיזציה שעוברים על היהדות במדינת ישראל״<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.yekum.org/2019/11/יהדות-בין-אפלה-למוסר-על-ואהבתם-אנתולו/|הכותב=יובל גלעד|כותרת=יהדות בין אפלה למוסר: על "ואהבתם אנתולוגיה יהודית הומניסטית"|אתר=יְקוּם תַּרְבּוּת|תאריך=2019-11-24|שפה=he-ILעברית|תאריך_וידוא=2020-05-11}}</ref>, ובידי יותם ראובני כך: ״אנתולוגיה שערך אורי וייס מצליחה לעורר מחשבה מחודשת על היחסים בין יהדות להומניזם, לקלף מהם סממנים שגויים ולהציג שירים נהדרים של דליה רביקוביץ, חנוך לוין, אלי אליהו ואחרים״<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.haaretz.co.il/literature/poetry/.premium-REVIEW-1.8079999|כותרת=אנתולוגיית השירה "ואהבתם": נותרנו עד היום עם אימת העקידה|אתר=www.haaretz.co.il|שפה=he|תאריך_וידוא=2020-05-11}}</ref>.
 
משוררי מחאה רבים הגיעו ומגיעים מהשמאל, וניתן להזכיר את [[יצחק לאור]], מקסים גילן, [[תמיר גרינברג]], דליה רביקוביץ, את [[אהרן שבתאי]] ואת אנשי [[גרילה תרבות]]. יש לציין גם שני כתבי עת לשירת שמאל רדיקלי: ״מטען״ בעריכת מקסים גילן, ולאחר מכן בעריכת יוסי גרנובסקי ורומן ווטר, ו״מטעם״ בעריכת יצחק לאור. מהימין, ניתן להזכיר את [[אורי צבי גרינברג]], יאיר שטרן, זאב ז׳בוטינסקי, ומשוררים בני זמננו כגון צור ארליך ומשוררי [[משיב הרוח]]. כמו כן, משוררות עוסקות בשירה פמיניסטית מחאתית, דרך כתב העת [[נגה]] שנסגר (למשל המשוררת [[שז]]) ומשוררים שונים בקיפוח על רקע עדתי, דרך כתב העת [[הכיוון מזרח]] (למשל [[ארז ביטון]]). גם תוכנית הרדיו [[שירת מחאה]], בהגשתם של [[עמיר עקיבא סגל]] ו[[שלומי בן עטר]] בתחנת כל השלום היא תוכנית בה עולים לדיון שירי מחאה שונים ובה התארחו כמה מהמשוררים הבולטים בנושא שירת המחאה העברית.