תיאודור הרצל (אוניית מעפילים) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ משרד הביטחון - ההוצאה לאור ⭠ משרד הביטחון – ההוצאה לאור (באמצעות WP:JWB) |
מ הגהה |
||
שורה 31:
}}
'''תיאודור הרצל''' הייתה [[אוניית מעפילים]] שארגן [[המוסד לעליה ב']]. נקראה על שמו של המנהיג [[ציונות|הציוני]] [[בנימין זאב הרצל]].
== תולדותיה ==
=== רכש וההכנות להפלגת העפלה ===
המוסד
ההכנות נמשכו כחודש וחצי. נעשו סידורים פנימיים ושינויים טכניים רבים כדי להסיע מספר רב של מעפילים. הובא פחם ל-14 ימי הפלגה, ועל פי הוראות אנשי המוסד לעלייה ב' במקום, כ-120 טון מים.
מפקד האונייה היה [[מוקה לימון|מרדכי (מוקה) לימון]] איש ה[[פלי"ם]], ולצדו יהושע (יוש) הלוי, אריה ויצמן, בצלאל פלדמן, חיים וינשלבוים (רימון), בני (בנימין) דוידאי (דוידוביץ) וי. ציזלינג- כולם אנשי הפלי"ם, וה[[גדעון (ההגנה)|
=== המעפילים ===
2,620 המעפילים היו [[ניצולי השואה]], חברי [[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועות נוער]] ומפלגות ציוניות מארצות אירופה בגילים
הם רוכזו במספר מחנות באזור [[פרובנס]] ואתרים אחרים בצרפת. חלקם הובאו ברכבת
▲הם רוכזו במספר מחנות באזור פרובנס ואתרים אחרים בצרפת. חלקם הובאו ברכבת מבלגיה מבלי שהיו ברשותם תעודות. בצרפת פוזרו במקומות שונים והוסעו במשאיות לאזור ההעמסה לפני ההפלגה, בפיקוח המשטרה הצרפתית. האונייה נועדה לקלוט 3,600 נפש, ונעשו סידורים לכך, אך בגלל תנאי אוורור לקויים הועלו רק 2,600 מעפילים. לאחר שעלו לסיפון חולקו המעפילים לקבוצות על פי השתייכותם התנועתית, וראשי הקבוצות קיבלו אחריות ותפקידים.
== ההפלגה ==
האונייה הפליגה מנמל סט (Sète) ב-2 באפריל 1947, בשעה 06:45. יצאה ללא בעיות והחלה לשוט בנתיב המתוכנן לעבר [[קורסיקה]],
מכשיר הקשר לא פעל בהתחלה. המעפילים החלו לחוש מחנק בבטן הספינה בגלל הצפיפות, ועל כן הועלו לסיפון והוקמה עבורם סככה. האונייה נטתה על צידה, והיה צורך להשליך רפסודות לים ולשמור על לחץ הקיטור למכונות. ב-6 באפריל עברו את
=== העימות עם הבריטים ===
[[קובץ:אונית המעפילים "תאודור הרצל" כחוף המולדת.-JNF034861.jpeg|ממוזער|האונייה בחוף, 1945]]
ב-9 באפריל בשעה 20:30 חגו שני [[חיל האוויר המלכותי|מטוסים
ב-11 באפריל החלו להתכונן לעימות. הגיעו הוראות להתנגד לעלייה של כוחות
הצוות הספרדי נעלם מתוך חשש.{{ש}} ב-[[13 באפריל]] נעצרה על ידי משחתות [[הצי המלכותי|בריטיות]] בסמוך ל[[חוף תל אביב]]. התחולל קרב אלים, שלושה מעפילים נהרגו, רבים אחרים נפצעו.{{ש}} הבריטים עלו תוך התזת סילוני מים, יריות מנשקם והשלכת רימוני גז. העימות נמשך כשעתיים, עד להשתלטות הסופית. המשחתת הבריטית "צ'ריטי" (" Charity ") הביאה לחוף 16 מעפילים מפצועי העימות. ▼
▲
מבעוד מועד הוכן סליק למלווים, שנדרשו להמתין עד שיבואו אנשי ניקיון ויחלצו אותם. בסליק הכינו מים ומזון ליומיים. בפועל, חמישה מלווים התחזו לחולים והצליחו לרדת עם המעפילים, שהועברו למחנה בעתלית ואחר כך חולצו. ביניהם חיים רמון ואריה ויצמן. שלושה אחרים, מוקה לימון, יוש הלוי ובצלאל פלדמן, הסתתרו בסליק בין מיכלי המים. לאחר רדת המעפילים, כאשר באו אנשי "[[סולל בונה]]" לנקות את האונייה, ניתן להם אות לצאת. השוטרים הבריטים שהיו על הסיפון חשבו שהם פועלי ניקיון. ▼
▲מבעוד מועד הוכן סליק למלווים, שנדרשו להמתין עד שיבואו אנשי ניקיון ויחלצו אותם. בסליק הכינו מים ומזון ליומיים. בפועל, חמישה מלווים התחזו לחולים והצליחו לרדת עם המעפילים, שהועברו למחנה בעתלית ואחר כך חולצו. ביניהם חיים רמון ואריה ויצמן. שלושה אחרים, מוקה לימון, יוש הלוי ובצלאל פלדמן, הסתתרו בסליק בין
המעפילים גורשו ל[[מחנות המעצר בקפריסין|קפריסין]]. החולים והפצועים שבהם נשלחו ל[[מחנה המעצר בעתלית]].
האנייה נותרה ב[[נמל חיפה]] כחלק מ"[[צי הצללים]]", וב-1953 הושטה והועלתה אל חוף הסוסים ב[[עכו]]
== ראו גם ==
*[[חסיה בורנשטיין]]
== קישורים חיצוניים ==
* {{עלי זית וחרב|[[נחום בוגנר]]|הקרב של אניית המעפילים "תיאודור הרצל"|43890804|198|ב', 1992, עמ' 200-187}}
* [http://www.amutayam.org.il/?CategoryID=318&ArticleID=507 "תיאודור הרצל"], באתר [[מוזיאון ההעפלה וחיל הים]]
* {{דבר||באדים מדמיעים וביריות השתלט הצי על האניה
* {{דבר||מעפילי "תיאודור הרצל" גורשו מן הארץ|1947/04/16|00100}}
* רשומת האנייה באתר [http://www.tynebuiltships.co.uk/G-Ships/guardian1907.html TYNE BUILT SHIPS].
| |||