Unapologetic – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ אובסרבד->אובסרבר - תיקון תקלדה בקליק |
מ שם |
||
שורה 51:
המחצית הראשונה של האלבום מורכב משירי EDM, עם אפקטים קוליים ופעימות אקסצנטריות. כמו רוב האלבום המחצית הראשונה של האלבום משלבת גם [[דאבסטפ]], בס כבד המאופיין ברעשים סינתטיים רעועים, בס רועש, [[דאנס-פופ]] וסאונד "דופק" וגודע. ג'ון קרמניקה מ"ניו יורק טיימס" מאפיין את המוזיקה של האלבום כמוזיקה "בהמית וחבולה" עם הפקה "קשוחה ושכבתית", כאשר הוסיף ואמר שההפקה ה"הגרונית" של דייוויד גטה בשירים כמוPhresh Out the" Runway" ו-"Right Now". עיתונאי המוזיקה ג'וד רוג'רס אפיין את המוזיקה של האלבום כמושפעת מפופ ו-R&B. בזמן שמליסה לוקר ממגזין "טיים" אמרה שהאלבום מושפע מצלילי אר אנד בי אורבני. על פי אלקסיס פטרידיס, המפיקים השונים שעבדו על האלבום עשו מאמץ להוציא את ריהאנה מהתבנית של "[[דאנס פופ]] מקפיץ, ושישמע בצורות פחות מוכרות". המחצית השנייה של האלבום הם שירי בלדות שמשלבות [[דיסקו]], [[רגאיי]] ו[[מוזיקת רוק|רוק]]. לדברי מבקר המוזיקה גרג קוט, האלבום הוא "לכאורה" אלבום פופ, אך הוא מתפזר על פני מגוון של ז'אנרים כגון R&B, ודאבסטפ."
באלבום ישנם מספר שירי Up-tempo ודאבסטפ כמו "Phresh Out the Runway", "Jump", ו-"Pour It Up". חלק גדול מהמילים באלבום מושפעים ממערכת היחסים של ריהאנה ו[[כריס בראון]], כאשר הם מציגים חיי אהבה שלא מתפקדים, בעוד חצי אחר של השירים הם קלים יותר. הנושא של האלבום בא לידי הביטוי בשפע של צלילי מינורי לאורך שיריו. ג'יימס ריד מ"[[בוסטון גלוב]]" קרא לאלבום: "מתריס אצבע אמצעית למבקריה, ובמיוחד אלה שלא אשרו את מערכת היחסים שלה עם בראון." קוט
== שירים ==
| |||