מין דקדוקי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 3:
ב[[עברית]] המקראית ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים, כלומר הם מופיעים הן עם התאם של זכר והן של נקבה (מסומנים במילונים: זו"נ - זכר ונקבה). (כדוגמת "מחנה"{{הערה|"וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה" - בראשית, לב, ט}}, "רוח"{{הערה|" וְהִנֵּה ה' עֹבֵר וְ'''רוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק''' מְפָרֵק הָרִים" - מלכים א, יט, א}}, "דרך", "שמש").
 
גם בתקופות מאוחרות יותר ישנם שמות עצם המשתייכים לשני המינים (כדוגמת סכין, שמש{{הערה|"לפעמים השמש זכר, לפעמים נקבה, / לפעמים אנחנו שניים, לפעמים יותר מרבבה." - יהודה עמיחי, דרך שתי נקודות}}). קיימות מילים ששינו את מינן הדקדוקי בתקופות שונות, כגון המילה "שדה" שב[[עברית מקראית|מקרא]] וב[[עברית מודרנית]] מינה הוא זכר ("שדה קצור"), ואילו ב[[לשון חז"ל]] התייחסו אליה גם כנקבה "שדה מלאה עשבים"{{הערה|{{משנה|מעילה|ג|ו}}}}, כנראה בהשפעת [[ארמית]].
 
השיוך של שם עצם לקבוצה מסוימת עשוי להיות שרירותי, או עשוי להתבסס על תכונה [[סמנטיקה|סמנטית]] של שם העצם, כגון [[זוויג|מינו הביולוגי]]. המין הדקדוקי בא על פי רוב לידי ביטוי באמצעות [[התאם]] של שם העצם עם מילים אחרות במשפט כגון [[יידוע|כינויים]], [[שם תואר|תארים]] או [[פועל (בלשנות)|פעלים]]{{הערה|<div dir=ltr>Shatz, I. (2015). [http://itamarshatz.me/wp-content/uploads/2015/09/Using-color-coding-techniques-when-teaching-Hebrew-as-a-foreign-language-in-Hebrew.pdf Using color coding techniques when teaching Hebrew as a foreign language]. Hed Ha’Ulpan Ha’Hadash, ''104'', 34-40.</div>}}. הוא עשוי גם להתבטא בצורתה [[מורפולוגיה (בלשנות)|המורפולוגית]] של המלה (כדוגמת סיומת -ה לנקבה בעברית).