מלקות (הלכה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת {{תב|ויקישיתוף בשורה}} בקישורים חיצוניים במידה וחסר (תג)
שורה 19:
מכת מרדות היא ענישה של מלקות שמלקים את העובר על איסור מ[[דרבנן|דברי סופרים]]. נקראות "מרדות" מלשון רידוי ונתינת עול. בניגוד למלקות שהן מדין תורה, מכת המרדות באה גם על ידי בתי דין שמחוץ לישראל שאינן [[סמיכה לרבנות|סמוכים]]{{הערה|{{רמב"ם||סנהדרין והעונשין המסורין להם|טז|ג}}.}}.
 
נחלקו הדעות כמה מלקות מלקים למי שחייב מכת מרדות. יש הסוברים שאין מספרן קצוב, אלא הדבר נתון לשיקול דעתם של הדיינים. יש אומרים שמלקין עד שחוזר בו החוטא.{{מקורהערה|ראו בדברי [[רש"י]] ל{{תלמוד בבלי|חולין|קמא|ב}} דיבור המתחיל "מכת מרדות" שכתב: "ואין לה קצבה אלא עד שיקבל עליו".}}. ויש הסוברים שקיים שיעור מדויק - יש הסוברים 39, כדין מלקות של תורה, אלא שהם מכות קלות יותר{{הערה|ראו בשו"ת [[הריב"ש]] סימן צ.}} ויש הסוברים 13 (שליש ממלקות של תורה){{הערה|ראו ב[[תרומת הדשן]] חלק ב [[פרשת כי תצא]].}}.
 
מכות מרדות ניתנות במקל, ולא ברצועה כמו במלקות מהתורה.