קילטרטן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 27009008 של 192.115.134.96 (שיחה)הרס את כל הצורה של הערך (הזיק יותר משהועיל)
מ ראיון עם ==> ריאיון עם
שורה 2:
'''קילטרטן''' הוא פרסום [[אוונגרד]]י שהוגדר כ"[[כתב עת]] חד-פעמי", שיצא בתל אביב בשנת [[1964]] בכמה מאות בודדות של עותקים ועסק ב[[שירה]] ו[[אמנות]]. שמו נלקח משירו של ה[[משורר]] ה[[אירלנד|אירי]] [[ויליאם בטלר ייטס]] "טייס אירי צופה מותו". עורכיו של כתב-העת היו המשורר [[מקסים גילן]] ו[[נחום קיין]] (שם העט של נחום כהן, שהיה אז חייל). כמו כן השתתף בעריכה [[מאיר ויזלטיר]].
 
קילטרטן נחשב חריג בתולדות הפרסומים ה[[ספרות]]יים הישראליים, חלק מייחודו הוא בשאיפתו להיות כתב עת חד-פעמי. בגיליון היחיד שלו כתבו מאיר ויזלטיר, ברנרדוס לוציוס, מיכאל קרבובי, ה[[צייר]] ניצן אביב, ה[[מחזאי]] [[יוסף מונדי]], [[דפנה ערוד]], [[יאיר הורביץ]] ו[[יונה וולך]] שטרם מלאו לה 20. בגיליון התקיים גם ראיוןריאיון עם הפסל [[יצחק דנציגר]] (יוצרו של הפסל [[נמרוד (פסל)|נמרוד]]).
 
קילטרטן הציב את עצמו משמאל לרוח האוונגרד שאז החלה לנשב בעולם הפואטי של ישראל. בגיליון הפנו עורכיו מכתב מתריס ל[[נתן זך]], עורך כתב העת "[[יוכני]]", ול[[גבריאל מוקד]], עורך כתב העת "[[עכשיו]]", בו כתבו: