הערמה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לשנת השמיטה |
←בעלי חיים שנפלו לבור: ניסוח תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
שורה 5:
חז"ל התירו להציל משרפה הפורצת בשבת מזון לצורך שלוש סעודות בלבד, ואם יש לאדם אורחים מותר לו להציל עבורם. נחלקו התנאים האם מותר להזמין לסעודה אורחים רבים שידוע שאינם צריכים לאכול ובוודאי יותירו מהאוכל ולא יאכלו אותו כדי שיוכל להציל עבורם אוכל. [[תנא קמא]] אוסר ו[[רבי יוסי ברבי יהודה]] מתיר.
===בעלי חיים שנפלו לבור===
מחלוקת דומה היא בין [[רבי אליעזר]] ו[[רבי יהושע]] בהלכות שני בעלי חיים שנפלו לבור בחג, האחת עם השנייה. הבעיה היא, שלא ניתן להעלות את שניהם מהבור לכאורה, כי בניגוד לכל בעל חיים שמותר להעלותו מהבור לצורך שחיטה שמותרת בחג לצורך [[אוכל נפש]], הרי במקרה זה ברור שלא ישחטו את שני בעלי החיים בחג על פי האיסור [[אותו ואת בנו]] האוסר לשחוט אב ובנו ביום אחד. [[רבי יהושע]] מתיר להערים ולהעלות את הראשון כדי לשוחטו, ולבסוף, ל"התחרט", ולהעלות את השני לפי שחיטה
התלמוד רצה להשוות בין שתי המחלוקות ולומר שייתכן ששני הזוגות חלוקים באותה מחלוקת עצמה, אך אחרים דחו זאת ואמרו כי ייתכן שאין קשר בין שתי המחלוקות. ייתכן שגם רבי אליעזר האוסר להעלות שני בעלי חיים שהם אב ובן מכיוון שיש ברירה אחרת, אבל היה מתיר זאת בהלכות שרפה בשבת כאשר אין ברירה אחרת, ולעומת זאת ישנה גם [[סברא]] הפוכה האומרת כי גם [[תנא קמא]] האוסר להציל עבור האורחים בהערמה יתיר הערמה במקרה השני מפני צער בעלי חיים.
| |||