קז'ימייז' השלישי, מלך פולין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
שורה 1:
{{עריכה|נושא=מדינות אירופה}}
{{מנהיג}}
'''קז'ימייז' השלישי''' ובכינויו: "'''הגדול'''" (ב[[פולנית]]: '''Kazimierz III Wielki''';{{כ}} [[30 באפריל]] [[1310]] – [[5 בנובמבר]] [[1370]]) היה מגדולי [[מלך|מלכי]] [[פולין]].
 
==ביוגרפיה==
קז'ימייז' נולד ב[[קובאל]], ל[[ולדיסלב הראשון, מלך פולין]] ול[[ידוויגה מקאליש]]. אשתו הראשונה הייתה [[אלדונה מליטא]], בת אחת מנישואים אלו נישאה ל[[לודוויג השישי, דוכס בוואריה]], בת נוספת נישאה לבולסלב החמישי מפומרניה. ב-[[1339]] נפטרה אשתו אלונדה והוא נישא לאדלהיד מהסן, ממנה התגרש ב-[[1365]] ונישא לכריסטינה ממנה התגרש ב-1365באותה השנה ונישא לידוויגה.
 
קז'ימייז' הומלך על פולין בשנת [[1333]], בגיל 23, ושלט עד מותו בשנת [[1370]]. בשלטונו הוביל את פולין לפריחה, הרחיב את שטחה ופיתח את כלכלתה. פעל רבות למען מעמד ה[[איכר|איכרים]] המשועבדים עד שכינוהו "מלך העבדים". הוא דאג גם לבני המעמד העירוני ובתוכם ה[[יהודים]] שהיו בין בוני העיר הפולנית. מן המפורסמות היא איגרתו של המלך משנת [[1364]], בה הוא כותב:
 
הוביל את פולין לפריחה, הרחיב את שטחה ופיתח את כלכלתה. פעל רבות למען מעמד האיכרים המשועבדים עד שכינוהו "מלך העבדים". הוא דאג גם לבני המעמד העירוני ובתוכם היהודים שהיו בין בוני העיר הפולנית. מן המפורסמות היא איגרתו של המלך משנת [[1364]], בה הוא כותב: {{ציטוט|תוכן="המלך נעתר לבקשת היהודים היושבים בכל ערי מלכות פולין" הואיל והוא "שואף להרבות תועלת אוצרו. ניתנת להם זכות הישיבה והתנועה, חירות המסחר והרשות להכניס ולהוציא סחורות וכן גם להלוות כסף בריבית, בעבוט ובאפותיקי"."|מקור=קז'ימייז' השלישי|אנגלית=}}
בתקופתו נוסדה ב[[קרקוב]] ה[[אוניברסיטה]] הראשונה במדינה.
 
{{ש}}עם מותו של קז'ימייז' הגדול הסתיימה [[שושלת פיאסט]] ([[המאה ה-8]] – 1370).
בתקופתו נוסדה ב[[קרקוב]] ה[[אוניברסיטה]] הראשונה במדינה.{{ש}}עם מותו של קז'ימייז' הגדול הסתיימה עת שלטונה של [[שושלת פיאסט]] ([[המאה ה-8]] – 1370).
 
==קז'ימייז' ויהדות פולין==
[[קובץ:Wojciech Gerson, Przyjęcie Żydów.jpg|ממוזער|קז'ימייז' והיהודים]]
על פי הפולקלורה[[פולקלור]] היהודי-הפולני, בתקופת מלכותו של קז'ימייז' נפוצה ב[[אירופה]] [[המגפה השחורה]] אשר מתו בה מיליוני אנשים ([[1347]]-[[1351]]). עובדה ידועה בזמן המגפה הייתה כי הקהילות היהודיות נפגעות פחות מהמגפה, ככל הנראה משום שהקפידו [[נטילת ידיים|ליטול ידיים]] בבוקר{{מקור}} למרות שלא נודעו סיבותיה ודרך התפשטותה. לכן, נפוצה בקרב ה[[נוצרים]] [[עלילת דם]] חדשה שעל פיה היהודים הם שליחי השטןה[[שטן]] ומפיצים בשבילו את המגפה ולכן אינם נדבקים בה. היום רווחת הטענה כי בזמנים ההם ה[[היגיינה]] בקרב הקהילות היהודיות הייתה גבוהה בהרבה מאשר אצל שכניהם הנוצרים, וזאת בעקבות הדעה הרווחת באותו זמן בקרב מרבית האוכלוסייה הלא יהודית שמקלחות הן מקור למחלות ולכן יש להימנע מהן{{מקור}}.
 
בעקבות עלילה זו החלו לפרוץ [[פוגרום|פוגרומים]] ברחבי אירופה נגד הקהילות היהודיות, אשר בהיעדר תמיכת השלטונות והגנתן נפגעו רבות. על פי האגדה, באותן שנים למלך פולין קז'ימייז' הייתה מאהבת יהודיה ושמה אסתרקה{{הערה|1=ראו בספר צמח דוד, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21930&st=&pgnum=148 שנה קל (1370)], באתר [[HebrewBooks]]. לגבי מידת הנאמנות ההיסטורית של אגדה זו, ראו את עבודתו של חוקר הספרות חנא שמרוק, "המגעים בין הספרות הפולנית לבין ספרות יידיש: על פי סיפור אסתרקה וקאזימיר הגדול מלך פולין", ספרות יידיש בפולין: מחקרים ועיונים היסטוריים, ירושלים, מאגנס, תשמ"א, עמ' 205-279.}}. המאהבת שכנעה אותו לעזור לאחיה היהודים ולבנות להם [[רובע]] משלהם בבירת פולין דאז, [[קרקוב]]. המלך הסכים לתחינותיה, והורה על הקמת [[הרובע היהודי בקראקובבקרקוב]]. בנוסף, נשלחו רצים אל כל הקהילות היהודיות בפולין ומחוצה לה המזמינות את היהודים להגר אל הבירה. עדויות ברובע היהודי מצביעות על כך שבאותן שנים היגרו לרובע החדש קהילות יהודיות רבות מפולין וסביבתה, ואף ממקומות מרוחקים יותר כגון [[הולנד]]. ברובע החדש נתן המלך ליהודים אוטונומיה, ואיפשר להם [[חופש דת]] ושגשוג אשר לא דמה לשום דבר שהיהודים זכו לו לפני כן ב[[אירופה המזרחית]].
 
קיימת אגדה נוספת המספרת כי קז'יימיז' ביקש לאות הוקרה על עזרתו ליהודים שב[[בית הכנסת]] ברובע תיתלה [[ציור|תמונה]] גדולה שלו לפניה באי בית הכנסת ישתחוו. אנשי הרובע חששו משום שעל פי ההלכה קיים איסור על כך. לכשהגיע המלך ביום מן הימים לבית הכנסת ולא ראה את תמונתו בכניסה הזדעזע ודרש הסבר. הסביר לו הרב באמצעות [[משל]] שכשם שה[[תפילין]] הם עזר המקשר בין האדם ל[[אלוהים]] וכל יהודי מניח תפילין בכל יום. בשבת לא מניחים תפילין, מכיוון שבשבת רוח הקודש כבר שוכנת על הארץ כך שאין צורך בכלי העזר. לכן, המשיך הרב, תמונתך תלויה בבית הכנסת מדי יום אך כאשר אתה עצמך מגיע איננו צריכים את התמונה ככלי עזר.