שמואל דוד לוצאטו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לימס (שיחה | תרומות)
←‏השפעתו: שיניתי מעט פיסוק ומעט ניסוח. ל.
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 145:
 
===שירה===
שד"ל החל לכתוב שירים בגיל ארבע-עשרה לאחר ש[[בת דוד]]תו, [[רחל מורפורגו]], הראתה לו את ספר השירה "אלה בני הנעורים" שכתב אחי סבה, [[אפרים לוצאטו]]. שד"ל חשב ששירי קרובו הם שירים איטלקים בלבוש עברי, ומקנאה ללשון העברית כתב במהלך כשנה שירים שהיו כעבור שנים מספר לספר השירים "כינור נעים". בין השירים גם [[סדר עבודה]] ליוםל[[יום הכפוריםהכיפורים]]. משיצא ספר שיריו לאור ([[1825]]), הוכר מיד כאחד מגדולי משוררי דורו. שד"ל היה אמון על הפיוט הקדום, על [[שירת ימי הביניים של יהדות ספרד|שירת יהדות ספרד]] ושירת יהדות איטליה. כמו כן היה בקי בשירה הלטינית והאיטלקית. לדעתו השירה היא חכמה הכוללת את כל שאר החכמות, "מלאכת התועלת והתענוג". שיריו הם בעיקר תוכחות-מוסר לבני דורו, וגם שירים לחגים, שירים אישיים, שירי ידידות ועוד.
 
שירתו העברית של שד"ל הושפעה רבות משירתם של רבני איטליה ומשירת משוררי משפחתו. שד"ל עצמו כותב במכתב לידידו המשורר [[מאיר הלוי לטריס]]{{הערה|1=הוצאת זמורה, תל אביב תש"ג, עמוד 60}} על ההבדל בין "שירת בני לוצאטו" לשירת "מנדלסון וחבריו". בעוד שירתם של משוררי ההשכלה, המושפעת מהתרבות הגרמנית ומה[[רומנטיקה]] של [[המאה ה-19|המאה התשע עשרה]], נוטה להיות עמוסה במשחקי לשון וקשה להבנה, שירתו של שד"ל, המושפע רבות מן ה[[אסתטיקה]] האיטלקית, קלה יותר, ולשונה פשוטה וברורה, ובשל כך גם המסר שבה עוצמתי יותר. שד"ל מגדיר הבדל זה באפשרות לתרגם את השירה. לדעתו, אפשר לתרגם את שירתו ואת שירת הרמח"ל בקלות, כמעט לכל שפה. צורה זו של שירה אופיינית גם לשאר המשוררים בני משפחתו: [[אפרים לוצאטו]], [[יצחק לוצאטו]] ו[[רחל מורפורגו]] - בת דודתו של שד"ל. למעשה, מסיבה זו, יש הרואים בשירתו של שד"ל [[פרוזה]] שקולה בלבד.