קרב חירבת כוריכור – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 22:
בסוף היום נספרו 45 הרוגים מתוך 82 שיצאו למשימה. אחד מההרוגים (יהודה שפייר), הוצא משדה הקרב בלילה לאחר מכן והובא לקבורה ב[[חלקה צבאית|חלקה הצבאית]] ב[[בית הקברות נחלת יצחק]]. גופותיהם של יתר 44 הלוחמים נשארו בשטח, ורק לאחר כשנה וחצי נאספו על ידי הרב הצבאי [[יצחק מאיר]], בסיוע [[אסף שמחוני]] שהיה בעת הקרב סמג"ד הגדוד הראשון של הפלמ"ח, והובא למקום בפקודת [[הרב גורן]] כשהוא מתחזה לאזרח כדי לזהות את מקום הקרב. השרידים הוכנסו לארונות עץ והועברו לישראל דרך [[מעבר מנדלבאום]]. הם הובאו לקבורה ביום [[י"א באדר]] (יום תל-חי) ([[28 בפברואר]] [[1950]]), ב[[קבר אחים]] בבית העלמין הצבאי שב[[הר הרצל]].
 
המ"פ פנחס זוסמן התייסר כל חייו, כאילו בו האשםעל שלא קיבל את ההצעה לתקוף את הבית בראש הגבעה, ואף שקל לשלוח יד בנפשו בימים שלאחר הקרב.
 
==הנצחת הקרב==