הבדלים בין גרסאות בדף "רבי אושעיא"

נוספו 1,174 בתים ,  לפני חודש
==ביוגרפיה==
 
רבי אושעיא היה נצר למשפחת חכמים גדולים. אביו היה [[רבי חמא בר ביסא]]. הגיע למעלות גבוהות מאוד בידיעת ה[[תורה]] בהיותו צעיר מאוד בשנים, עד שאמרו עליו שאין חבריו יורדים לסוף דעתו כ[[רבי מאיר]]. באופן חריג מאוד, הוא מוזכר בתלמוד לפני אביו, והתוספות מסבירים את הפלא בגדלותו היוצאת דופן{{הערה|שם=ב"ב|{{בבלי|בבא בתרא|נט|א}}, ושם מוכח שמדובר ברבי אושעיא רבו של רבי יוחנן ולא ב[[רב אושעיא]], שהרי התוספות משווה בין שני המקורות}}. במסכת עירובין הוא מכונה ר' אושעיא בריבי, ורש"י פירש שהכוונה "אדם גדול בדורו".<ref>עירובין נג ע"א.</ref> עוד משבחים את ר' אושעיא שהראשונים כפתחו של אולם והאחרונים כפתחו של היכל, ולפי אחת השיטות הראשונים הם ר' אלעזר בן שמוע והאחרונים ר' אושעיא, בעוד ר' יוחנן אומר על דורו שהוא כמלא נקב מחט סדקית<ref>עירובין, שם.</ref>.
 
מכיוון שזכה לראות את אביו רבי חמא וסבו רבי ביסא ולהורות יחדיו בבית מדרש אחד בפסק משותף, קרא עליהם [[רמי בר חמא]] - {{ציטוטון|והחוט המשולש לא במהרה ינתק}}{{הערה|שם=ב"ב}}.
אך ה[[ברייתא|ברייתות]] עדיין לא נערכו באופן סופי, (למרות שגם הברייתות נכללו בספרות התנאים) ואמוראים אחדים היו לפעמים משנים או מוסיפים שינוי כלשהו בלשון הברייתא.
 
מפעלם של רבי חייא ותלמידו רבי אושעיא היה סידור הברייתות. הם התקבלו בתור סמכות מכרעת עד שהחכמים שאחריהם קבעו: "כל ברייתא שלא הייתה שנויה בבית מדרשו של רבי חייא ושל רבי אושעיא משובשת היא ואל תשיבו ממנה בבית המדרש". מפעלו של רבי אושעיא ניכר בהנחת אחד מהנדבכים הבסיסיים של ה[[תלמוד]], על ידי בירור הברייתות וסידורן, בצורה שיכלו לשמש [[אבן פינה]] במבנה השקלא וטריא של הגמרא. ר' אושעיא נחשב כמי שמדייק בלשון השמועות, ובמיוחד באופן כתיבת המילים (עירובין נג ע"א). יש להניח שהדבר קשור למפעלו בעריכת הברייתות.
 
ר' יוחנן גדול אמוראי ארץ ישראל, היה תלמידו של ר' אושעיא (עירובין נג עמוד א). מסופר שהיו לר' אושעיא שניים עשר תלמידים. ר' יוחנן מספר שכאשר למד איתם יחד היו מתקבצים ארבעה תלמידים לשטח של אמה מרובעת כדי לשמוע היטב את דברי רבם.
 
==זיהויו==
111

עריכות