מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הצלת 1 מקורות והוספת 0 לארכיון.) #IABot (v2.0.1 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
}}
'''מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השניה''' הוא [[מוזיאון]] בתהליך הקמה הנבנה ב[[לטרון]] ונועד להנציח את זכרם של כמיליון וחצי חיילים [[יהודים]] שלחמו בקרב צבאות [[בעלות הברית]] וה[[פרטיזנים]] נגד [[גרמניה הנאצית]] ובעלי בריתה ב[[מלחמת העולם השנייה]] ואת זכרם של כרבע מיליון מהם שנפלו במלחמה.
מנהל העמותה להקמת המוזיאון הוא [[צביקה קן-תור]]. המוזיאון נבנה ב[[לטרון]] מדרום לתחנת המשטרה המשמשת כאתר ההנצחה של [[חיל השריון]] - [[יד לשריון]].
==הקמה==
עוד ב2002 החליטה [[ממשלת ישראל]] להקים "אתר הנצחה לחיילים יהודיים שלחמו במלחמת העולם השנייה", התפתחות נוספת הייתה כשנתיים לאחר מכן כאשר הוחלט לתקצב את הפרויקט בסכום של כ-4 מיליון שקל שיושקעו ב-4 שנים בהם יוקם המוזיאון אך לבסוף הדבר לא יצא לפועל.
בשנת [[2006]] החליטה [[ממשלת ישראל]] על הקמת העמותה להקמת מוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה.{{הערה|{{גיידסטאר|580464600|העמותה להקמת מוזיאון ללוחם היהודי במלחמת העולם השנייה}}}} מטרת העמותה היא לתת ביטוי לפעילות הלוחמים היהודים שלחמו נגד ה[[נאצים]] במלחמת העולם השנייה (מהם למעלה מחצי מיליון ב[[צבא ארצות הברית|צבא האמריקאי]], עוד כחצי מיליון ב[[הצבא האדום|צבא האדום]] הסובייטי, וכ-60 אלף יהודים ב[[הצבא הבריטי|צבא הבריטי]]) ולהישגיהם במלחמה וכדי לשמר את זכרם של הנופלים היהודים במלחמה, וכן על מנת לפעול למען הקמת מבנה למוזיאון הנצחה לחיילים ולקצינים. מימון פעילות העמותה והקמת המוזיאון בא מן הממשלה ומתרומות פרטיות. בשנת 2008 נחנכה לראשונה באתר המיועד למוזיאון [[אנדרטה]] לזכר ה[[פרטיזנים]] ולוחמי הגטאות פרי יצירתו של האמן והפרטיזן [[אלכסנדר בוגן]]. ▼
▲רק בשנת [[2006]] החליטה
מנהל העמותה להקמת המוזיאון הוא [[צביקה קן-תור]]. המוזיאון נבנה ב[[לטרון]] מדרום לתחנת המשטרה המשמשת כאתר ההנצחה של [[חיל השריון]] - [[יד לשריון]]. נכון ל-2019 הושלם שלד המבנה והוא ממתין להמשך ההקמה. ידרשו מספר שנים להשלמת העבודות.{{הערה|[https://www.mr.gov.il/Files_Michrazim/295643.docx בקשה לאישור התקשרות עם העמותה להקמת מוזיאון הלוחם היהודי בלטרון לשם הקמת מוזיאון הלוחם היהודי במלחמת העולם השנייה בלטרון]}}▼
ב-2011 התקיימו דיונים נוספים אודות המוזיאון וזאת על אף שהקמתו לא התקדמה שבסופם הוחלט להאריך את תקופת ההקמה ולגייס כ-16 מיליון שקל להקמתו
==פעילות ראשונית==▼
ב-7 במאי 2015 התקיים ליד מבנה המוזיאון השומם טקס לכבוד 70 שנים לניצחון על גרמניה הנאצית, והממשלה אף הכריזה על הפתיחה החגיגית של המוזיאון וזאת חרף העובדה שלא התבצעו שום עבודות נוספות במקום ואף חולקו מדליות זיכרון מיוחדות שנשאו את שם המוזיאון והונפקו לווטרנים שנכחו בטקס, [[מחדל|מחדלים]] רבים המשיכו להתפרסם בעניין המוזיאון, כך למשל שעל פי מספר דוחות של עמותת המוזיאון מעידים כי מנכ"ל העמותה המשיכול משוך [[משכורת|משכורות]] בגובה של כ-400,000 שקל בשנה.
כמעט שנתיים לאחר מכן, לאחר שלא הייתה שום התפתחות אודות המוזיאון, החליטה [[משפחת הרצוג]] (ביחד עם העמותה "[[יד חיים הרצוג]]") להשקיע בפרויקט וערכו הסכם עם העמותה של המוזיאון בו מינו מנהל פרויקט ואף התחייבו לגייס תרומות עבור המוזיאון, בפברואר 2019 החליטה [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת ישראל ה-34]] כי המוזיאון ייקרא על שם הנשיא השישי של מדינת ישראל, [[חיים הרצוג]].
מספר שבועות לפני התפרצות נגיף הקורונה בישראל חתמה הנהלת המוזיאון הסכם עם הממשלה בו סוכם כי עלות הפרויקט תהיה כ-40 מיליון דולר שגיוסם יחולק בין התורמים למוזיאון לממשלה.
▲
המוזיאון פועל זמנית באתר "יד לשריון", ומתקיימים סיורים בתערוכה קבועה ובה מפורטים מספרם ושמותיהם של החיילים שנהרגו במלחמת העולם השנייה במלחמתם נגד הנאצים, וכן היהודים שפעלו בשורות הפרטיזנים והמחתרות וכל אלו שמלאו משימות נגד הנאצים.
כאשר יפתח המוזיאון באופן סופי ויגמרו עבודות ההקמה שלו קיים תכנון לחלק את המוזיאון לכ-6 חלקים שכל אחד מהם מהווה פרק היסטורי, הפרק הראשון יספר על פרוץ מלחמת העולם השנייה, הפרק השני על פלישת גרמניה לברית המועצות (שנודעה בשם [[מבצע ברברוסה]]), השלב השלישי על נקודת המבט של ארצות הברית ואת כניסתה למלחמה בעקבות [[המתקפה על פרל הארבור]], השלב הרביעי יכלול את סיפורם של לוחמי המחתרות והפרטיזנים, השלב החמישי יכלול את המתנדבים מהיישוב יהודי והשלב הסטפי יכלול את התהליך שבסופו הופך החייל היהודי לחייל עברי בשירות מדינת ישראל.
==קישורים חיצוניים==
| |||