יוסף לייפר – הבדלי גרסאות

רבי '''יוסף לייפר''' (אייר [[ה'תרנ"א]] – [[ט"ו באדר]] [[ה'תשכ"ו]]; {{תאריך משולב}}) היה ה[[אדמו"ר]] הראשון מ[[חסידות פיטסבורג|פיטסבורג]],. מכונה ה'''צדקת יוסף''' על שם ספרו.

נולד לרבי [[ישכר בער לייפר (סאטמר)|ישכר בער]] מ[[סאטו מארה|סאטמר]] – בן רבי [[מרדכי לייפר|מרדכי]] מ[[חסידות נדבורנה|נדבורנה]] – ולדבורה בת רבי יהושע השיל אייכנשטיין מחודרוב,. ונקראנקרא על שם סבו רבי יוסף בלוך (בעל 'גנזי יוסף'),. התייתם מאביו בגיל 15, בגילובגיל 17 נסע ללמוד בישיבתו של רבי יהודה גרינוואלד (בעל 'שבט מיהודה') ונסמך על ידו. כמו־כן, נסמך לרבנות גם על ידיבידי רבי אברהם צבי ברגמן רבה של יאסין ורבי [[שאול בראך]] גאב"ד [[קושיצה|קאשוי]].

נשא לאשה את דודניתובת־דודו שרה טאבא (בת רבי אברהם אבא ווילף, חתן רבי יהושע העשיל אייכנשטיין, שהיה גם חותן אביו רבי ישכר בער מסאטמר),. לאחר נישואיו התגורר ב[[קאריי|קראלי]] למשך שבע שנים, בשנתובשנת תרפ"ד עבר ל[[פיטסבורג]] עקב קשיים כלכליים. בשנת תרפ"ז פתח בפיטסבורג [[ישיבה]] שפעלה עד לשנת תר"ץ.

שלח שלשה מבניו ללמוד בישיבות אירופה, שניים מהם נספו בשואה,.

מקיץ ה'תשכ"ה החלה בריאותו להידרדר והוא אושפז בבית חולים בדנוור, שםסמוך גרהלבית בתו לאה טברסקי,. בפורים ה'תשכ"ו חלה החמרה במצבו ולמחרת, בשושןובשושן פורים, נפטר.