בניינים בעברית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 141.226.232.71 (שיחה) לעריכה האחרונה של Pashute |
מלים-->מילים, קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
שורה 1:
ה'''בניין''' הוא תבנית שנותנת משמעות שונה למילים מאותו [[שורש (שפות שמיות)|שורש]]. למשל המילים: סגר, נסגר, הסגיר, הן
[[קובץ:Binyanim.png|שמאל|ממוזער|400px|שבעת הבניינים בעברית.]]
בדומה ל[[דקדוק]] של [[שפות שמיות]] אחרות, ב[[דקדוק עברי|דקדוק העברי]], '''[[בניין (שפה)|בניין]]''' הוא מערכת נטייה של ה[[פועל (בלשנות)|פועל]]: כל בניין של פועל הוא קבוצה של תבניות לשוניות קבועות; ב[[שפה]] ה[[עברית]] כדי ליצור פועל משבצים [[שורש (שפות שמיות)|שורש]] מסוים בהתאם לזמן ול[[גוף (בלשנות)|גוף]] בתוך התבנית של הבניין.
שורה 5:
בעברית לכל תקופותיה נוהגים למנות [[7 (מספר)|שבעה]] מבנים עיקריים של בנייני הפועל, שאליהם נוספו עוד כמה בניינים נדירים. שמם של בנייני הפועל בעברית נקבע על פי צורת היסוד השכיחה שלהם, שהיא בזמן עבר ובגוף נסתר (הוא). הסיבה לכך היא שלצורת העבר הנסתר אין [[מוספית|מוספיות]] לפני צורת היסוד ואחריה. שבעת הבניינים העיקריים בעברית הם: פָּעַל (מכונה גם "קל"), נִפְעַל, הִפְעִיל, הֻפְעַל, פִּעֵל, פֻּעַל, הִתְפַּעֵל.
הצירוף בנייני הפועל הוא צורת [[סמיכות]], המורכבת מ[[2 (מספר)|שני]][[שם עצם| שמות עצם]] בדרך של [[מטפורה|השאלה]].
מערכת הבניינים בעברית אינה [[סימטריה|סימטרית]]{{הערה| מבנה הבניינים לפנים היה סימטרי יותר, ספר זיידל, עמ'
'''הערה''': צורות הפועל המוצגות כאן מתאימות ל[[גזרה (דקדוק)#רשימת הגזרות|גזרת השלמים]]. לשאר ה[[גזרה (דקדוק)|גזרות]] ישנן צורות נטייה שונות, לפי המאפיינים המיוחדים של כל גזרה.
==בניין פָּעַל==
בניין זה מכונה גם בניין קל, מפני שהוא "קל בתוספות", כלומר בצורת היסוד שלו מופיעים רק שלושת עיצורי השורש ללא [[מוספית|מוספיות]] וללא [[דגש חזק|דגש חזק תבניתי]].
===עבר===
{|align=left
שורה 127:
===בינוני===
הבינוני יכול לשמש במשמעות של שם עצם, במשמעות פועל בהווה, פועל בהווה המתמשך, או במשמעות פועל על-זמני.
נטיית ה[[בינוני]] היא יוֹשֵב, יוֹשֶבֶת (או: יוֹשְבָה), יוֹשְבִים, יוֹשְבוֹת. במקביל לנטיות קָטֵל, קָטֹל בנטיית העבר גם בבינוני יש גָּדֵל, גְּדֵלָה, גְּדֵלִים, גְּדֵלוֹת; יָכוֹל, יְכוֹלָה, יְכוֹלִים, יְכוֹלוֹת. בבניין קל קיימת גם צורה סבילה מיוחדת, בינוני פָּעוּל: שָמוּר, שְמוּרָה, שְמוּרִים, שְמוּרוֹת.
כשם עצם, הבינוני יכול לקבל יידוע ושיוך כמו השומר, השומר שלי ומאפיינים נוספים של שם העצם שאינם קיימים עבור הפועַל. כאשר מאפיינים אלו משמשים עם הבינוני, הוא הופך להיות שמני, ואינו נתפש עוד כפועל.
שורה 196:
{{-+}}
הבניין המקביל לבניין זה בערבית, הן מבחינת צורה והן מבחינת המשמעות המרכזית הוא בניין 7, إِنْفَعَلَ
==מערכת בניין הִפְעִיל==
מערכת בניין הפעיל כוללת את הבניינים הִפְעִיל ובניין הֻפעל: בניין הפעיל הוא בניין פעיל, ואילו בניין הופעל משמש כסביל פנימי של בניין הפעיל.
=== בניין הִפְעִיל ===
שורה 260:
בניין הפעיל מתאפיין בתחילית [[ה|ה']] וב[[חיריק מלא]] בעי"ן הפועל, שהופך בנטיות מסוימות לפתח בגלל חוק פיליפי. משערים שהה' התחילית הייתה מנוקדת בעבר בתנועת a, שנשתמרה למשל בצורות הציווי והמקור. בזמן עתיד ובבינוני נבלעה הה' בשכנותיה (מְהַפְקִיד > מַפְקִיד), ושרידים שלה נשתמרו בכמה פעלים במקרא (דַּלֹּתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ, {{תנ"ך|תהילים|קטז|קצר=כן}}) ובעיקר ב[[שם פרטי|שמות פרטיים]] כמו יהודה, יהוסף ויהושע.
הוראתו העיקרית של בניין הפעיל היא בניין גורם של בניין קל: האכיל לעומת אכל, השתיק לעומת שתק, הקפיץ לעומת קפץ. גרימה במונחים [[תחביר עברי|תחביריים]] מתבטאת בהוספת [[מושא]] נוסף לפועל: לעומת "לבש את הבגד" (מושא אחד), "הלביש את הילד בבגד" (שני מושאים). משמעות זו דומה למשמעותו המרכזית של הבניין המקביל לו, בערבית, أَفْعَلَ -
משמעויות נוספות של בניין הפעיל הן שינוי מצב: השמין, הסמיק (בדומה לבניין התשיעי בערבית, إِفْعَلَّ - אִפְעַלַּ) ובהשאלה, הכרזה: הצדיק – הכריז עליו שהוא [[צדק (מוסר)|צודק]], הרשיע – הכריז עליו כעל רשע. רבים מהפעלים בבניין הפעיל במשמעות זו גזורים מ[[תואר השם|שמות תואר]]: החריש – גזור מ[[לקות שמיעה|חֵרֵש]], מלבין - גזור מ[[לבן]], הזקין - גזור מזָקֵן, ואף פעלים הגזורים משם עצם: השׂכיל - גזור משׂכל.
יש גם פעלים השקולים בבניין הפעיל המייצגים פעולה פשוטה: הצליח, הקשיב, הקפיד, הפסיד, ועוד.
{{-+}}
שורה 314:
==מערכת הבניינים הכבדים==
בשם "הבניינים הכבדים" וכן "הבניינים הדגושים" מכנים את שלושת הבניינים פִּעֵל, פֻּעַל, והִתְפַּעֵל, שמתאפיינים ב[[דגש חזק]] תבניתי בעי"ן הפועל: קִשֵּר, קֻשַּר, הִתְקַשֵּר. הדגש החזק התבניתי מוביל להכפלה של עי"ן הפועל, וכתוצאה מכך נהגים בהם ארבעה [[עיצור]]ים שורשיים (qittel, hitqattel). לפיכך מתאימים "הבניינים הכבדים" לשיבוץ של שורשים בני ארבעה עיצורים: פרס"ם – פרסם, פורסם התפרסם.
===בניין פִּעֵל===
שורה 427:
|}
בניין פועל הוא הסביל הפנימי של בניין פיעל, ולפיכך מאפייניו דומים לאלו של בניין פיעל מלבד ההבדל בתנועות. ב[[לשון חז"ל]] הבניין הזה נעלם ונשארה רק צורת הבינוני שלו, שהיא צורה שמנית מובהקת: משובש, מרובע. לבניין פועל, בדומה לבניין הופעל, אין צורות ציווי ומקור.
{{-+}}
שורה 488:
|}
בניין התפעל מתאפיין בשתי מוספיות תחיליות: הת- (בעבר, או אית"ן + ת בעתיד, או מת- בבינוני) [[דגש חזק|ובדגש חזק]] תבניתי בעי"ן הפועל. ב[[לשון חז"ל]] מופיע בניין זה עם תחילית [[נ|נו"ן]] במקום [[ה|ה"א]] ובקמץ בעי"ן הפועל: "נִתְפַּעָל": נתבקש, נשתנה, נשתמר. אף על פי שצורת "נתפעל" כבר לא נחשבת לצורתו הרשמית של בניין התפעל, היא נפוצה, יחסית, בעברית המודרנית (המילה "נשתמר", לדוגמה, מופיעה בערכים באנציקלופדיית "[[ynet]]")
כאשר פ"א הפועל [[ד|ד']], [[ז|ז']], [[ט|ט']], [[צ|צ']], או ת' מתרחשת [[הידמות]] חלקית או מלאה בין פ"א הפועל ל[[ת|ת"ו]] של הבניין: *התדיין > הידיין, *הזתמן > הזדמן, *הצתלם > הצטלם, *התתמם > התמם; אם פ"א הפועל היא אחד מה[[עיצור]]ים ז', [[ס|ס']], [[ש|ש']] או צ' מתרחש [[שיכול עיצורים]]: *התשמע > השתמע, *התסרק > הסתרק.
שורה 516:
===הסביל הפנימי של בניין קל===
במקרא אנו מוצאים פעמים רבות צורת קֻטַּל, כלומר לכאורה צורה בבניין פֻּעַל, אולם מתברר שהצורה הפעילה המתאימה לה היא בבנין קל ולא בבניין פיעל. למשל: טָרֹף טֹרַף יוֹסֵף; וְשֻׁטַּף בַּמָּיִם; משערים שלפנינו צורות בבניין הסביל הפנימי של קל. הדגש בעה"פ נוצר, כנראה, מהיקש לבניין פֻּעַל או בגלל [[דגש חזק#באמצע מילה|הכפלה תניינית]]. לסביל הפנימי של בניין קל צורת בינוני ייחודית: מַֽה־נַּעֲשֶׂ֖ה לַנַּ֥עַר הַיּוּלָּֽד; וְהַסְּנֶ֖ה אֵינֶ֥נּוּ אֻכָּֽל. בנוסף אנו מוצרים צורות יֻקטל, כלומר לכאורה צורה בבניין הֻפעל, אולם מתברר שהצורה הפעילה המתאימה לה היא בבנין קל. למשל: יֻתַּ֞ן אֶת־הָאָ֧רֶץ הַזֹּ֛את.
===הסביל הפנימי של בניין התפעל===
שורה 526:
בעברית המקראית לא קיים בכלל בניין שפעל. הוא קיים ב[[ארמית]] (יש שלוש צורות שפעל בארמית שבמקרא), ובהשפעתה הוא חדר ל[[לשון חז"ל]]: שעבד, שחרר, שרבב. בעברית החדשה חזרו להשתמש בבניין שפעל, לפעמים כחלופה לבניין הפעיל (שכנע, שכפל) ולפעמים כתחליף לקידומת הלועזית re- (שעתק, שכתב, שחזר). יש מחלוקת אם אפשר לקרוא לשפעל בניין ב[[עברית ישראלית|עברית הישראלית]], או שמדובר בשורש של ארבעה עיצורים השקול בבניין פיעל. אם מקבלים את הגדרתו כבניין, יש מקום להוסיף עוד בניינים למערכת הבניינים בשפה העברית: תִּפעל (תִּחקר, תִּשאל, תִּפקד, תִּסכל, תִּזמר, תּדלק, תִּמרץ), פִּעלל (שִקלל, אִשרר, דִּברר), אִפעל (אִחזר) ועוד.
חיזוק נוסף להשערה, כי הבניינים "הפעיל" ו"שפעל" הם אותו בניין (ואולי "שפעל" הוא הצורה העתיקה של "הפעיל"), ניתן לקבל מהבלשנות ההשוואתית. לבד מהעברית של מאה השנים האחרונות, אין אף שפה שמית, שבה הבניינים הפעיל ושפעל קיימים במקביל. ב[[אכדית]], למשל, קיימים בניינים מקבילים ל-שפעל ול-השתפעל (צורת החוזר של שפעל), אם כי לא קיים שם בניין מקביל ל-הפעיל ולא בניין מקביל לצורת החוזר שלו. בערבית, דווקא כן קיים בניין מקביל ל-הפעיל (أَفْعَلَ
===צורות פועל חריגות במקרא===
שורה 569:
* י. צדקה, '''הדקדוק העברי המעשי, הוצאת קרית-ספר, ירושלים, 1968'''
* ג. ברקוביץ, '''להתפעל מהפועל, ספר לכל, 1997'''
* ד. רביד, י. שלזינגר, צ. ישראל, '''צירופי הסמיכות - רבדים ומשלבים, ירושלים: משרד החינוך'''
* [[רפאל ניר]], '''מבוא לבלשנות: יחידות
* רפאל ניר, '''סמאנטיקה עברית: משמעות ותקשורת כרכים
* ספר זיידל, '''מאמרים בחקר התנ"ך מוגש לכבוד ד"ר [[משה זיידל]] למלאת לו שבעים וחמש שנה, בעריכת א' אלינר, חמ"י גבריהו, י"א זיידמן, הוצאת [[קריית ספר (הוצאת ספרים)|קריית ספר]], ירושלים, ה'תשכ"ב'''
==קישורים חיצוניים==
| |||