חמנית מצויה – הבדלי גרסאות

'''חמנית מצויה''' או חמנית חד-שנתית (בקיצור חמנית או חמנייה{{הערה|1=על פי {{קישור כללי|כותרת=רב מליםמילים|כתובת=http://www.morfix.co.il/pages/ravmilim/çîðéåú}}, שם הצמח הוא "'''חַמָּנִית'''" ואילו "'''חַמָּנִיָּה'''" הוא "חלופה רווחת בלשון הדיבור". המלה חודשה על ידי [[חיים נחמן ביאליק|ביאליק]] (ניתן למצוא אותה בשיר הילדים "בערוגת הגינה" (ושם, אגב, באופן דומה, מופיע {{קישור כללי|כותרת="עגבנית" במקום "עגבנייה"|כתובת=http://hebrew-academy.org.il/2012/01/17/עגבנייה/}})); [[רוביק רוזנטל]] {{קישור כללי|כותרת=מסביר|כתובת=http://www.ruvik.co.il/פינת-עיון/2014/חידושי-ביאליק.aspx}}: "אחת התופעות החביבות בחידושי ביאליק היא שימוש בשמות פרטיים מן המקרא והפיכתם לשמות עצם. [...] חמון שבנחלת אשר או נפתלי הפכה לחמנית".}}; [[שם מדעי]]: ''Helianthus annuus'') היא [[מין (טקסונומיה)|מין]] [[צמח]] הנמנה ממשפחת ה[[מורכבים]] (''"Compositae''"). מוצא החמנית במערב [[אמריקה הצפונית]]. ה[[סוג (טקסונומיה)|סוג]] [[חמנית (סוג)|חמנית]] (''Helianthus'') כולל כ־50 [[מין (טקסונומיה)|מינים]] ובהם החמנית המצויה שהוא הצמח [[חקלאות|החקלאי]] העיקרי מסוג זה. [[גרעיני חמנית]] ("גרעינים שחורים") משמשים למאכל ולהפקת שמן.

[[מחזור זרעים|מחזור הזרעים]] הנפוץ בארץ בגידול חמניות הוא בן 4 שנים. בארץ נהוג לגדל חמניות בשתי שיטות [[חקלאות בעל]] ו[[חקלאות שלחין]]: היבול בגידול שלחין גדול פי 2.5 עד 3 מגידול בעל, ההבדל בעלויות אינו מתבטא בהכנת השטח אלא בהוצאות ההשקיה. החמנית היא גידול קיצי המחייב שמירה על הקרקע נקייה מעשבים במהלך החורף. ישנם כ־20 הרביצידים המאושרים לריסוס חמנית, חלקם משמשים כקדם הצצה –הם שאריתיים בקרקע אך לא פוגעים בחמנית, וחלקם בררניים מבחינת מגע. (כיתאין – שה"מ, 2004). עונת הזריעה של חמנית בישראל היא בין החודשים פברואר לספטמבר. המרחקים המומלצים הם 20 ס"מ בין הזרעים ובין השורות של החמנית 30 ס"מ.

הזנים הבכירים ביותר הם חמניות הפורחות לאחר 55- 60 יום (ד.י"3, עומר, שמש) והאפילים ביותר פורחים לאחר 75 יום (הזרע 2004) גובהם של מרבית הזנים הנמצאים היום בשוק נע בין 140- 160 ס"מ, פרט "קו 10" שהוא זן ננסי (80 ס"מ).

לזנים שונים פיתחו עמידות למחלות התוקפות את הגידול, עמידות גבוהה לעלקת הוקנתה לזן "הזרע 2005" בעוד הזן ד"י3 הוא הרגיש ביותר לעלקת. עמידות גבוהה במיוחד לחילדון העלה הוקנתה לזנים : הזרע 2658" ולזן" י2000". (ש. כיתאין – שה"מ, 2004)

משום שבארץ גידול החמניות מתמקד בעיקר בסוג לפיצוח, המדד לאיכות גבוהה של זנים הוא אורך ה[[זירעון (בוטניקה)|זירעון]], כל הזנים החדשים מצטיינים באורך זרע של 22 מ"מ לפחות. כאשר בוחנים את יבול הזנים יש להתחשב באחוז היבול שהוא סוג א', מכיוון שיבול שאינו סוג א' ערכו המסחרי יורד. הזן "הזרע 2658" מצטיין ביבול גבוה (מעל 300 ק"ג וכ־80% מיבול זה סוג א'). בשאר הזנים היבולים נעים בין 250 -290 ק"ג כשאחוז הזרעים הממוין סוג א' עומד על כ־75%. (כיתאין - שה"מ - 2004)

*[[חילדון]] - מחולל המחלה היא הפטרייה ''Puccinia Heliathi''. המחלה הורסת את הרקמות המטמיעות של הצמח, ככל שהיא מקדימה להופיע כך היבול קטן. הפטרייה משלימה את מחזור חייה על החמנית ועוברת מעונה לעונה על ידי שרידי הצמחים ונספחיהם.

*[[ריקבון הקרקפת]] - מחולל המחלה פטרייה מהסוג Rhizopus, המועברת לקרקפת על ידי ציפורים.

*[[כשות|כשותית]]ית - פטרייה הגורמת לצמחים ננסים, ללא יבול במקרים קשים. ניתן להימנע על ידי חיטוי הזרעים ברידומיל.

*[[קשיון רולפסי]] - נפוצה בשדות שלחין וסימניה הם נבילה מוקדמת של עלים, ריקבון לח ונקודות לבנות על השורש. ניתן להימנע על ידי שימוש בשיטת בעל.