שלמה הלברשטאם (השני) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Richard.print (שיחה | תרומות) תגית: שוחזרה |
שחזור לגרסה 29428817 מ־04:02, 6 באוקטובר 2020 מאת KotzBot |
||
שורה 35:
== תולדות חייו ==
הרב שלמה היה בנו של האדמו"ר [[בן ציון הלברשטאם]] רבה של העיירה [[באבוב]] שב[[גליציה]] - [[פולין]]. בשנת [[
בתקופת [[השואה]] התגלגל במקומות שונים וניצל בנס. כמו כן עסק רבות בהצלת יהודים בעיקר על ידי זיוף תעודות{{הערה|תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138}}, כדי להינצל מצפרני ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] היה עליו לגלח את זקנו.
שורה 43:
בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים ל[[הר מירון|מירון]], ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי".
בשנת
הלחין כ-80 ניגונים.
שורה 66:
התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן [[נטורי קרתא]] ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים ל[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] והקמת [[מפלגה|מפלגת]] [[דגל התורה]] בשנת [[1989]], כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים [[חילול השם]] בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח [[משיח|גואל צדק]] שהבטיחנו, ובעבודת [[בית המקדש]] נשמח כולנו".
דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו וב[[טיש]]ים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה". בשנת
כתב [[קינות לתשעה באב|קינה]] לזכר [[השואה]] הנאמרת ב[[תשעה באב]] ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").
|