שלמה הלברשטאם (השני) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Richard.print (שיחה | תרומות)
תגית: שוחזרה
שחזור לגרסה 29428817 מ־04:02, 6 באוקטובר 2020 מאת KotzBot
שורה 35:
 
== תולדות חייו ==
הרב שלמה היה בנו של האדמו"ר [[בן ציון הלברשטאם]] רבה של העיירה [[באבוב]] שב[[גליציה]] - [[פולין]]. בשנת [[ה'תרפ"ה]] נישא לבלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מ[[חסידות סיגט#גזעים נוספים|אויהל]]). בשנת [[ה'תרצ"א]] עבר אביו ל[[טשיבין]] ומינה את רבי שלמה ל[[הרב הצעיר|רב הצעיר]] של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת [[ישיבת עץ חיים (באבוב)|ישיבות באבוב]] אשר מנתה אז למעלה מ-30 סניפים.
 
בתקופת [[השואה]] התגלגל במקומות שונים וניצל בנס. כמו כן עסק רבות בהצלת יהודים בעיקר על ידי זיוף תעודות{{הערה|תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138}}, כדי להינצל מצפרני ה[[גרמניה הנאצית|נאצים]] היה עליו לגלח את זקנו.
שורה 43:
בתחילה היו לו חסידים מועטים מאד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה, להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע הרבי ארצה נסעו אתו החסידים ל[[הר מירון|מירון]], ל[[קבר רבי שמעון בר יוחאי]]. כשהגיעו לאתר הקבר פתח הרבי באמירת תהילים שהייתה כה מרגשת ומרשימה, עד שנענו כל החסידים ואמרו: "יש לנו רבי".
 
בשנת [[ה'תש"ו]] נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מ[[חסידות גלגוב|צישינוב-טומשוב]]. בשנת [[ה'תשנ"ח]] חלה ([[1998]]) ונפטר ב[[א' באב]] [[ה'תש"ס]] ([[2 באוגוסט]] [[2000]]){{הערה|{{צ-ספר|שם=יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו|מו"ל=מוסד הרב קוק, ירושלים|שנת הוצאה=תשס"ה}}}}.
 
הלחין כ-80 ניגונים.
שורה 66:
התרחק מכל מחלוקת ציבורית. חי בשלום ובשלוה עם כל הפלגים ביהדות החרדית, למן [[נטורי קרתא]] ועד לחוגי האורתודוקסיה המודרנית שבארצות הברית. בעת המחלוקת הגדולה בין החסידים ל[[ליטאים (זרם)|ליטאים]] והקמת [[מפלגה|מפלגת]] [[דגל התורה]] בשנת [[1989]], כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים [[חילול השם]] בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח [[משיח|גואל צדק]] שהבטיחנו, ובעבודת [[בית המקדש]] נשמח כולנו".
 
דברי תורתו הרבים אותם אמר בשיעוריו וב[[טיש]]ים שערך, לוקטו בספר "כרם שלמה". בשנת [[ה'תשע"ה]] הוציא נכדו הרב שמעון גולדברגר ספר "נועם שלמה" (שני חלקים) ובו ליקוט אמרות מדרשותיו ושיחותיו, חלק אחד על חינוך וימי הבחרות וחלק שני על דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. בשנת [[ה'תשע"ז]] יצא לאור הכרך הראשון מספרו "דברי שלמה" על התורה, על ידי בנו [[האדמו"ר]] הנוכחי רבי [[בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם]] על [[בראשית]] ח"א. כשבהמשך מתעתדים להופיע בזה אחר זה כרכי הספר על חמשת חומשי תורה. במקביל באותה שנה הוציא לאור הרב יחזקאל שלאף מ[[לונדון]] המזוהה עם חצר חסידות [[באבוב 45]] ספר "חכמת שלמה" על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים [[ה'תשט"ז]] עד [[ה'תשכ"ח]].
 
כתב [[קינות לתשעה באב|קינה]] לזכר [[השואה]] הנאמרת ב[[תשעה באב]] ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").