שלמה הלברשטאם (השני)

רב אמריקאי

רבי שלמה הלברשטאם השני (א' בכסלו תרס"ח, 1907 - א' באב ה'תש"ס, 2 באוגוסט 2000) היה האדמו"ר השלישי בשושלת חסידות באבוב. שיקם את החסידות לאחר השואה, ובנה לה מוסדות במקומות רבים בעולם.

האדמו"ר מבאבוב
שלמה הלברשטאם
הרב שלמה הלברשטאם השני
הרב שלמה הלברשטאם השני
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 7 בנובמבר 1907
א' בכסלו תרס"ח
באבוב
פטירה 2 באוגוסט 2000 (בגיל 92)
א' באב ה'תש"ס
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה ניו ג'רזי
מקום מגורים בורו פארק
תפקידים נוספים אדמו"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג בזיווג ראשון: בלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב
בזיווג שני:פריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב
צאצאים
אדמו"ר האדמו"ר מבאבוב ה־שלישי
ד' באב תש"אא' באב תש"ס
→ רבי בן ציון הלברשטאם
"קדושת ציון"
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

הרב שלמה היה בנו של האדמו"ר בן ציון הלברשטאם רבה של העיירה באבוב בגליציה שבפולין. בשנת תרפ"ה נישא לבלומה רחל טייטלבוים, בתו של דודו רבי חיים יעקב מלימנוב (חתן רבי שלמה הראשון, בנו של רבי משה יוסף מאויהל). בשנת תרצ"א עבר אביו לטשיבין ומינה את רבי שלמה לרב הצעיר של העיירה באבוב. עזר לאביו בניהול החסידות ובפרט רשת ישיבות באבוב אשר מנתה אז למעלה מ-30 סניפים.

בתקופת השואה התגלגל במקומות שונים וניצל. עסק רבות בהצלת יהודים בעיקר על ידי זיוף תעודות[1]. כדי להינצל מצפרני הנאצים היה עליו לגלח את זקנו.

לאחר השואה עקר לארצות הברית, שם התגורר בשכונת קראון הייטס שבברוקלין והקים מחדש את מוסדות החסידות. יחד איתו שרד את השואה בנו, הרב נפתלי צבי הלברשטאם, אשר לימים מילא את מקומו כאדמו"ר.

בתחילה היו לו חסידים מועטים מאוד. בישראל, החלו חסידי באבוב שנשארו לאחר השואה להתקבץ והחלו להקים בתי מדרש של החסידות. בית המדרש הראשון הוקם בבני ברק ואליו באו חסידים רבים שגרו בעיר זו. כאשר הגיע ארצה נסעו איתו החסידים לקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון.

בשנת תש"ו נישא בשנית לפריידא רובין, בתו של רבי אריה לייבוש מצישינוב-טומשוב. בשנת תשנ"ח חלה (1998) ונפטר בא' באב תש"ס (2 באוגוסט 2000)[2].

הקים את מוסדות באבוב המרכזיים בארצות הברית: מתיבתא כרם שלמה, ישיבת בני ציון, בית ספר לבנות בנות ציון, קעמפ שלוה, מוסדות צדקה וחסד, ועוד. בישראל הקים את קריית חסידי באבוב בבת ים, ובה ישיבת באבוב המרכזית, תלמוד תורה ובית ספר לבנות. נהג לנסוע תכופות לבקר את מרכזי חסידיו ששוקמו בישראל, באנטוורפן שבבלגיה, בלונדון, וברחבי ארצות הברית.

התרחק ממחלוקות ציבוריות. בעת המחלוקת בין החסידים לליטאים והקמת מפלגת דגל התורה בשנת 1989, כתב לאחד ממקורביו: "הידיעות מהמחלוקות בארץ הקודש גוזלים את מנוחתי כי בשגעון ינהגו וגורמים חילול השם בעולם, והעושה שלום במרומיו יסיר שנאת אחים מאתנו, וישפות שלום לנו, וישלח גואל צדק שהבטיחנו, ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו".

הלחין כ-80 ניגונים.

ילדיועריכה

מזיווג ראשון:

  • רבי נפתלי צבי, ממלא מקומו באדמו"רות.
  • מרדכי דוד, נרצח בשואה.
  • הענטשא, נרצחה בשואה.

מזיווג שני:

  • מרים נחמה, אשת הרב חיים יעקב יוסף טויבער, דיין קהל באבוב בבורו פארק
  • דבורה לאה, אשת הרב יונתן בנימין גולדברגר (בן הרב פנחס אשר אב"ד מעדיער), ראש כולל באבוב ורב בית הכנסת ביקובסק[3] מחבר שו"ת אבני חפץ, נפטר ממגפת הקורונה תש"ף[4]. את מקומו כרב בית הכנסת ביקובסק מילא בנו הרב שמעון (חתן הרב עקיבא מנחם סופר, רב דחסידי ערלוי ב"ב).
  • שרה הענא, אשת הרב יעקב ישראל ישורון מייזליש רב קריית באבוב בבת ים. בנו של רבי שבתי מסארוואש (חתן רבי יעקב מסאסרגן).
  • רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם, האדמו"ר הנוכחי מבאבוב.
  • מלכה, אשת הרב בן ציון בלום דיין קהל באבוב בלונדון.
  • אסתר שיינדיל, אשת אחיינו הרב ברוך אברהם הורוביץ ראש ישיבת באבוב, בנו של רבי יחזקאל חתן רבי דוד השני מקשאנוב.

ספריועריכה

  • כרם שלמה, ליקוט דברי תורה שאמר בשיעוריו ובטישים שערך
  • נועם שלמה, ליקוט אמרות מדרשותיו, שיחותיו ומכתביו, בשני חלקים: על חינוך וימי הבחרות ועל דרך החסידות, עזרה לזולת ומכתבים בעניינים אלו. יצא לאור בשנת תשע"ה על ידי נכדו הרב שמעון גולדברגר
  • דברי שלמה על חומש בראשית, יצא לאור בשנת תשע"ז על ידי בנו האדמו"ר הנוכחי רבי בן ציון אריה לייבוש הלברשטאם. בהמשך מתעתדים להופיע חלקים נוספים על חמשת חומשי תורה.
  • חכמת שלמה על התורה והמועדים ודרשות בשלושה כרכים, מדברי תורתו שנכתבו על ידי משמשו הרב יהושע זאב זאפרן בין השנים תשט"ז עד תשכ"ח. יצא לאור על ידי הרב יחזקאל שלאף מלונדון המזוהה עם חצר חסידות באבוב 45 ספר "חכמת שלמה"

כתב קינה לזכר השואה הנאמרת בתשעה באב ("זכרו נא וקוננו כל ישראל").

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ תולדות אדמו"רי באבוב קובץ המאור http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36015&st=&pgnum=138
  2. ^ יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות: אישים, כרך ג, עמ' תשה-תשו, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשס"ה
  3. ^ רבי שלמה הלברשטאם הראשון כיהן בביקאווסק כרב.
  4. ^ המוהל והאב"ד: חתן האדמו"ר נפטר לאחר ייסורים - בחדרי חרדים, חדרי חרדים


הקודם:
רבי בן ציון הלברשטאם
אדמו"רי באבוב
1941-2000
הבא:
רבי נפתלי צבי הלברשטאם