הבדלים בין גרסאות בדף "יהדות חרדית"

מ
?!
מ (?!)
הזרם ה"[[ליטאים (זרם)|ליטאי]]" [[התנגדות לחסידות|התנגד לשינויים שהביאה תנועת החסידות]] לאורח החיים היהודי-חרדי באירופה, או פשוט לא אימץ אותם. כשרבי [[חיים מוולוז'ין]], תלמיד [[הגר"א]], הקים ב-1802 את [[ישיבת וולוז'ין]], הישיבה המודרנית הראשונה, הוא ייסד את מגדיר הזהות הליטאי: "עולם הישיבות". בקרב הזרם הליטאי התפתחה [[תנועת המוסר]] מייסודו של רבי [[ישראל מסלנט]], הממוקדת בתיקון המידות, לצד הלמדנות. גישת החיים הליטאית מעודדת לימוד תורה במסירות, גם מתוך עוני, ואת האידיאל של "בן ישיבה". הלימוד בישיבות ובכוללים נסוב בעיקר על [[התלמוד הבבלי]] ו[[פרשני התלמוד הבבלי|פרשניו]]. ה[[תנ"ך]] כשלעצמו וכן [[קבלה]] או [[פילוסופיה יהודית]] כמעט שאינם נלמדים.
 
בקרב הליטאים יש כמה פלגים שהחלוקה ביניהם אינה חדה, והם מונהגים על ידי ה"גדולים" - מנהיגיו הרוחניים של המגזר. לאחר פטירת הרב [[יוסף שלום אלישיב]] [[המחלוקת בציבור הליטאי|התפצל ציבור זה]]. רובו קיבל את הנהגתו הרוחנית של הרב [[אהרן יהודה לייב שטינמן]] ולאחר פטירתו,את הרב [[חיים קנייבסקי]] ואת הרבוהרב [[גרשון אדלשטיין]]. פלג מיעוט מחמיר יותר מבחינה אידאולוגית המכונה כהיום הפלג הירושלמי, קיבל עליו את הנהגת הרב [[שמואל אוירבך]]{{הערה|{{nrg|[[יאיר שלג]]|העיתונות החרדית המודפסת: חיה, בועטת ואלימה|494/495|29 ביולי 2013|11|2}}}}, לאחר פטירתו מנהיגה את [[הפלג הירושלמי]] [[מועצת גדולי עולם התורה]] שהוקמה מיד לאחר פטירתו.
 
=== חסידים ===