מלון הילטון תל אביב – הבדלי גרסאות

הסכם להקמת המלון הושג בשנת [[1961]],{{הערה|{{מעריב|יובל אליצור|הילטון עומדת לאשר הסכם לבניית מלון ענק|1961/05/12|00103}}}}{{הערה|{{מעריב|צבי אלגת|הילטון יתן את הטון|1961/08/07|00300}}; {{מעריב||המשך|1961/08/07|01304}}}}, חרף איומי [[החרם הערבי]],{{הערה|{{דבר||חברת הילטון לא תיכנע לאיומי חרם|1962/01/01|00415}}{{ש}}{{חרות||הילטון: למרות איומי הערבים אנו בונים בישראל|1962/06/19|00201}}}}, והעניק לרשת הילטון הלוואה חריגה בגודלה וערבות של מדינת ישראל לאגרות החוב של החברה שהקימה את המלון. [[טדי קולק]], שעמד בראש [[החברה הממשלתית לתיירות]] בעת ההיא הצדיק את התנאים המפליגים לרשת בהזדמנות להגביר את תנועת ה[[תיירות]] לארץ באמצעות הקמת בית מלון השייך ל[[מותג]] בעל מוניטין עולמי.{{הערה|{{מעריב||ועדת הכספים מבררת ההלוואה הגדולה להילטון|1962/06/05|00107}}}}. אבן הפינה למלון הונחה בספטמבר [[1962]].{{הערה|{{חרות||נורתה אבן הפינה למלון הילטון|1962/09/14|01010}}}}.

המלון נבנה על שטח בן 17 דונם במתחם השוכן בקצה הרחובות ז'בוטינסקי וארלוזורוב וממערב ל[[רחוב הירקון]], שנלקח מ[[גן העצמאות (תל אביב)|גן העצמאות]] וכלל את [[בית קברות|בית הקברות]] המוסלמי{{הערה|'''[[50 לישראל]]''' בעמוד על שנת 1962}} "[[עבד א-נבי]]", שפונה בחלקו לצורך הקמת המלון.{{הערה|כפי שמעיד [[מירון בנבנישתי]] המכה על חטא שליחותו בשם [[טדי קולק]] לרכוש את הקרקע מערביי יפו בנזיד עדשים}}. חלק מהשטח הופקע על ידי עיריית תל אביב מידי הסוחר שמואל קנדין עוד בשנת 1946 לצורך הקמת הגן. בשנת 1960 הועבר השטח לידי [[רשות הפיתוח]] שמכרה אותו לצורך הקמת המלון.{{הערה|{{מעריב|מאיר נחתומי|נדחתה בקשה לצו שיאסור המשך בניית מלון "הילטון"|1963/01/08|01404}}}}{{הערה|{{מעריב|נ. מאיר|התביעה על אדמת הילטון תתברר בראשית דצמבר|1963/12/01|01203}}}}{{הערה|{{דבר||נדחתה תביעה על קרקעות הילטון|1963/12/29|00507}}}}.

במהלך הבנייה, בדצמבר 1963, קרס [[עגורן]] ושלושה עובדים נהרגו.{{הערה|{{מעריב|משה ויניצקי|המנוף נפל - שלושה נהרגו|1963/12/15|02000}}}}{{הערה|{{דבר||ליקויי ייצור, תיפעול ואחזקה בדו"ח החקירה על התאונה במלון "הילטון"|1964/01/01|00816}}}}.