הבדלים בין גרסאות בדף "Received Pronunciation"

נוספו 55 בתים ,  לפני 4 חודשים
אין תקציר עריכה
מ (הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג))
'''Received Pronunciation''' (ב[[אנגלית]]: '''ההגייה המקובלת''') הוא [[מבטא]] של השפה ה[[אנגלית]] המקובל בעיקר ב[[בריטניה]] והנחשב שם למבטא היוקרתי ביותר, ובעיני רבים גם הנכון ביותר, להגיית השפה. למרות שלפי ההערכה רק כ-2% מכלל תושבי [[הממלכה המאוחדת]] מדברים אנגלית במבטא זה{{הערה|1=[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/case-studies/received-pronunciation/ Received Pronunciation]}}, הוא עדיין משמש כדרך ההגייה הסטנדרטית ברוב הספרות העוסקת ב[[פונולוגיה]] של השפה האנגלית ובמילונים. בנוסף, זהו המבטא המונחל פעמים רבות ללומדי השפה האנגלית.
 
יש להדגיש כי ההגייה המקובלת אינה [[ניב (סיווג שפה)|ניב]] (דיאלקט) בעל אוצר מילים ומאפיינים דקדוקיים משלו,. והדובריםאלו אותהשזה מבטאם דוברים בדרך כלל דוברים "אנגלית תקנית" (Standard English), אם כי ההפך אינו מחויב המציאות,. ודוברידוברי אנגלית תקנית רבים, בבריטניה ומחוצה לה, אינם מדבריםהוגים כך.
 
הביטוי "ההגייה המקובלת" נטבע לראשונה על ידי [[הנרי וילד]] (Wyld) בשנת [[1914]], בספרו "תקציר תולדות השפה האנגלית"; משמעות המילה "Received" בהקשר זה היא "מקובל" או "מאושר"{{הערה|1=[http://www.bl.uk/learning/langlit/sounds/find-out-more/received-pronunciation/ What's in a name?]}}.
 
ההגייה זכתה לכינויים שונים. המבטא כונה "האנגלית של המלך" או "האנגלית של המלכה" (Queen's English או King's English) מאחר שהיה או נתפש כמבטא בו דוברים המלך וה[[אצולה]]. המלכה [[אליזבת השנייה, מלכת הממלכה המאוחדת|אליזבת השנייה]] אכן דוברת במבטא זה, בצורה שמרנית ומיושנת. עוד מכונה המבטא בכינוי "אנגלית של ה-[[BBC]]" {{כ}}(BBC English), מאחר שבעבר עשתה בו התחנה שימוש, למעט בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] עת נעשה השימוש בניבים אזוריים כדי להבדיל את שידורי התחנה מהתעמולה הנאצית. כיום שוב אין קרייני התחנה מחויבים לעשות בו שימוש, אם כי חלקם מקפידים עליו או על מאפיינים מסוימים שלו. בנוסף כונה המבטא בשם "אנגלית של [[אוניברסיטת אוקספורד|(אוניברסיטת) אוקספורד]]" (Oxford English) בה היה מקובל. האוניברסיטה זכתה ליוקרה בענייני לשון בעיקר בזכות מילוני אוקספורד שפרסמה, והגרסה המורחבת של מילון זה כוללת הנחיות הגייה בהגייה המקובלת עד היום. מסיבות אלה הפך המבטא ליוקרתי ביותר בבריטניה, והשימוש בו מעיד רבות על הרקע והייחוס החברתי של בעליו ו/או על השכלתו ו/או על יומרותיו החברתיות. באנגליה, המילה Posh, ("מהודר)", משמשת כסלנגככינוי סלנג למבטא זה - Posh Accent.
 
נהוג לחלק את המבטא לשלושה סטנדרטים משניים: "שמרני", המאפיין אוכלוסייה מבוגרת, "כללי", הנחשב לנייטרלי מבחינת גיל, משלח יד או רקע חברתי, ו"מתקדם", המאפיין אוכלוסייה צעירה.