גישת הקונפליקט החברתי – הבדלי גרסאות

עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] וה-60, שלטה ב[[דיסציפלינה]] ה[[סוציולוגיה|סוציולוגית]] [[פונקציונליזם-סטרוקטורלי|הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית]]. עם התעוררות תנועות המחאה והשוויון באמריקה, כמו גם בישראל, החלה בהדרגה להתחלף הפרדיגמה הפונקציונלית-סטרוקטורלית בגישה חדשה, גישת הקונפליקט החברתי. אחת הסיבות להחלפתה של הפונקציונליזם, היא כישלונה של הגישה בניבוי, חיזוי ובהבנת התהליכים החברתיים שאפיינו את החברה האמריקאית, ובעיקר את השינויים והמשברים שפקדו אותה בשנות ה-60. פרדיגמת הקונפליקט היא תמונת ראי של הפונקציונליזם. על פי גישה זו יש לבחון את השינוי ואת חוסר היציבות בחברה. גם פרדיגמה זו בעלת חשיבה מערכתית, אך בשונה מהגישה הפונקציונלית-סטרוקטורלית היא מדברת על כך שבכל קבוצה תמיד יתקיימו קונפליקטים ומאבקים על השגת משאבים ([[כלכלה|כלכליים]], [[פוליטיקה|פוליטיים]], [[תרבות|תרבותיים]] וכולי). גישת הקונפליקט החברתי, על התאוריות השונות המרכיבות אותה, היא גישה [[מטריאליזם|מטריאליסטית]] ביסודה, וסוברת בשל כך שמה שמניע את ההיסטוריה היא הפרקטיקה והמאבק היום יומי על האינטרסים האישיים והקולקטיביים של פרט או של חברה.

;אי-שוויון [[מבנה חברתי|מבני]]: [[אי-שוויון כלכלי|אי שוויון]] בכוח ובתגמולים מובנה אל תוך כל המבנים החברתיים. יחידים וקבוצות הנהנים ממבנה מסוים, ישאפו לשמר אותו.