העצמת נשים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 2401:4900:4164:1657:46DC:427C:6CCD:DF21 (שיחה) לעריכה האחרונה של Ovedc
מ שימוש מושכל בפרמטרים ימין ושמאל בתבנית:הערה (תג)
שורה 6:
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] העצמת נשים הפכה לנושא משמעותי לדיון בפיתוח ובכלכלה. ברמה הפוליטית והחברתית.{{הערה|שם=5 5|Baden, Sally; Goet, Anne Marie (July 1997). "Who Needs [Sex] When You Can Have [Gender]? Conflicting Discourses on Gender at Beijing". Feminist Review. 56 (1): 3–25 https://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1057/fr.1997.13?journalCode=fera}}
 
העצמה כלכלית של נשים מתייחסת ליכולתן של נשים ליהנות מזכותן לשלוט ולהפיק תועלת מהמשאבים, הנכסים, ההכנסות וזמנם, כמו גם יכולת לנהל סיכון וכך לשפר את מצבם הכלכלי ורווחתם.{{הערה|Oxfam (Forthcoming), "Women's Economic Empowerment Conceptual Framework"|שמאלכיוון=כןשמאל}} מדינות, עסקים, קהילות וקבוצות יכולים להפיק תועלת מיישום תוכניות ומדיניות המאמצות את הרעיון של העצמת נשים.{{הערה|שם=7 7|Deneulin, Séverine; Lila Shahani, eds. (2009). https://web.archive.org/web/20160616162955/http://idl-bnc.idrc.ca/dspace/bitstream/10625/40248/1/IDL-40248.pdf}} כיוון שהיא משפרת את איכות וכמות משאבי האנוש העומדים לרשות הכלל.{{הערה|Gupta, Kamla; Yesudian, P. Princy (2006). "Evidence of women's empowerment in India: a study of socio-spatial disparities". GeoJournal. 65 (4): 365–380.https://link.springer.com/article/10.1007/s10708-006-7556-z|שמאלכיוון=כןשמאל}} בהתייחסות לזכויות אדם העצמה נשית הוא אחד הנושאים העיקריים לפיתוח.
 
מנהיגים וחוקרים רבים בעולם טוענים כי פיתוח בר קיימא אינו אפשרי ללא שוויון מגדרי והעצמת נשים. בהקשר של נשים והתפתחות, העצמה חייבת לכלול יותר אפשרויות לנשים לעשות בעצמן. ללא שוויון מגדרי בהזדמנויות ובהעצמה, המדינה לא יכולה להיות צודקת, ושינוי חברתי לא יכול להתרחש.{{הערה|Bayeh, Endalcachew (January 2016). https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2405883116300508?via%3Dihub|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
== שיטות ==
שורה 15:
=== העצמה כלכלית ===
[[קובץ:Empowering Women for Economic Growth- the Smart Choice for the G20 (28230322576).jpg|ממוזער|כנס העצמת נשים לצמחייה כלכלית בפורום ה-[[G-20|G20]].]]
העצמה [[כלכלה|כלכלית]] מגדילה את סוכנות הנשים, הגישה לתוכניות ממשלתיות רשמיות, ניידות מחוץ לבית, עצמאות כלכלית וכוח קנייה. מוצע לקובעי המדיניות לתמוך בהכשרה בעבודה כדי לסייע בכניסה לשווקים הפורמליים.{{הערה|שם=10 10|Kabeer, Naila. "Contextualising the Economic Pathways of Women's Empowerment: Findings from a Multi-Country Research Programme." (2011).}} המלצה אחת היא לספק הזדמנויות חינוך רשמיות יותר לנשים שיאפשרו כוח מיקוח גבוה יותר בבית. תהיה להם יותר גישה לשכר גבוה יותר מחוץ לבית, וכתוצאה מכך, להקל על נשים להשיג עבודה בשוק.{{הערה|שם=12 12|Duflo, Esther (2012). https://dspace.mit.edu/bitstream/handle/1721.1/82663/Duflo_Women%20Empowerment.pd;jsessionid=C5A4041EDB2F8FE0B0B85196428404FD?sequence=2}}
 
חיזוק נגישותן של נשים לירושת רכוש וזכויות בקרקע היא שיטה נוספת המשמשת להעצמה כלכלית של נשים. מצב שיאפשר להן אמצעים טובים יותר לצבירת נכסים, הון וכוח מיקוח הדרושים כדי להתמודד עם אי-שוויון בין המינים. לעיתים קרובות, נשים (בעיקר במדינות מתפתחות) מוגבלות מבחינה חוקית להחזיק אדמות ונכסים על בסיס מגדרי בלבד.{{הערה|שם=12 12}} הזכות על אדמתן למשל מעניקה לנשים סוג של כוח מיקוח חדש יחסית (בראייה היסטורית רחבה).
שורה 21:
לאורך חיים, מוצא וגזע השפעות נוספת על העצמת נשים בתחומים כמו [[עבודה (כלכלה)|תעסוקה]], היכולה לסייע ביצירת העצמה לנשים. חוקרים רבים מציעים כי כאשר אנו דנים בהעצמת נשים, חשוב לדון במכשולים השונים העומדים בפני נשים מוחלשות, המקשה עליהן להשיג העצמה בחברה, כאשר בוחנים את השפעת הגזע בקשר לתעסוקה. בחינה משמעותית של אופן בניית ההזדמנויות לפי מגדר, גזע ומעמד יכולה לחולל שינוי חברתי. הזדמנויות עבודה וסביבת העבודה יכולים ליצור העצמה לנשים. מקום העבודה יכול להשפיע באופן חיובי על שביעות הרצון ומהביצועים מהמקצוע, קיום שוויון במקום העבודה יכול להגביר מאוד את תחושת העצמה. בישראל לדוגמה, ישנם הטוענים כי "נשים [[חרדיות]] מופלות בשכר" ואף הכנסת דנה בכך בוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי.{{הערה|https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press010816-878.aspx}}
 
שיטה פופולרית נוספת להעצמה כלכלית של נשים כוללת גם [[מיקרו אשראי]].{{הערה|"World Survey on the Role of Women In Development". https://www.un.org/womenwatch/daw/public/WorldSurvey2009.pdf}} ישנם מוסדות מיקרו-מימון שואפים להעצים נשים בקהילה שלהן על ידי מתן גישה להלוואות בעלות ריביות נמוכות ללא דרישה לערבות.{{הערה|שם=16 16|Geleta, Esayas Bekele. "Microfinance and the politics of empowerment: a critical cultural perspective." Journal of Asian and African Studies 49.4 (2014): 413-425.}} באופן ספציפי יותר, הם (מוסדות מיקרו-מימון) שואפים לתת מיקרו-אשראי לנשים שרוצות להיות יזמיות.{{הערה|שם=16 16}} ההצלחה והיעילות של המיקרו-אשראי והמיקרו-הלוואות שנויות במחלוקת.{{הערה|armar, A. (2003). "Microcredit, Empowerment, and Agency: Re-evaluating the Discourse". Canadian Journal of Development Studies. 24 (3): 461–76. https://www.tandfonline.com/doi/abs/10.1080/02255189.2003.9668932|שמאלכיוון=כןשמאל}} חלק מהביקורות טוענות שמיקרו-אשראי לבדו אינו מבטיח לנשים שליטה על אופן השימוש בהלוואה. מוסדות מיקרו-מימון אינם מטפלים בחסמים תרבותיים המאפשרים לגברים שליטה על כלכלת הבית, כתוצאה מכך, מיקרו-אשראי יכול להיות פשוט מועבר לבעל. מיקרו-אשראי לא פוטר מהנשים חובות ביתיות, וגם אם לנשים יש אשראי, אין להן את הזמן להיות פעילות בשוק כמו גברים.{{הערה|שם=16 16}}
 
=== העצמה פוליטית ===
העצמה [[פוליטיקה|פוליטית]] תומכת ביצירת מדיניות שתומכת בשוויון בין המינים הן בתחום הציבורי והן בתחום הפרטי. שיטות פופולריות שהוצעו הן יצירת מדיניות בהעדפה מתקנת שיש בה מכסה למספר הנשים בקביעת מדיניות ובתפקידים בפרלמנט.{{הערה|שם=12 12}} נכון לכנסת ה-23 מספר הנשים המשמשות כח"כיות עומד על 25%.{{הערה|https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38/2_4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38_11_13735.pdf}} המלצות נוספות היו להגדיל את זכויות הנשים להצביע, להשמיע דעות ויכולת להתמודד על תפקיד עם סיכוי הוגן להיבחר. מכיוון שנשים קשורות בדרך כלל לטיפול בילדים ותחומי אחריות בבית, יש להם פחות זמן להקדיש לשוק העבודה ולנהל את עסקיהם. מדיניות המגדילה את יכולת המיקוח שלהם במשק הבית תכלול מדיניות המתייחסת למקרים של [[גירושים|גירושין]], מדיניות לרווחה טובה יותר עבור נשים ומדיניות המעניקה לנשים שליטה במשאבים (כגון זכויות קניין).{{הערה|שם=12 12}} ישנם תאורטיקנים הסבורים כי יש להשיג כוח מיקוח וסוכנות במשק הבית לפני שניתן לעבור להשתתפות פוליטית רחבה יותר.{{הערה|Nussbaum, Martha C. (2000). "Introduction". https://archive.org/details/womenhumandevelo00nuss|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
== דרכים למדידה ==
שורה 36:
 
== מכשולים העומדים בפני העצמת נשים ==
רבים מהמכשולים להעצמת נשים טבועים בנורמות תרבותיות. נשים רבות מרגישות לחצים מצד שגברים לא מרגישים. דבר נוסף הוא שרבים מפחדים לשנות את מעמד האישה ולכן גם אם הם יודעים שיש לכך השפעות חיוביות (בעיקר כלכליות) הם ממשיכים לתת לנורמות חברתיות להפריע להעצמת הנשים.{{הערה|World Survey on the Role of Women In Development". https://www.un.org/womenwatch/daw/public/WorldSurvey2009.pdf|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
[[הטרדה מינית]] היא מחסום גדול עבור נשים במקום העבודה. היא מופיעה כמעט בכל הענפים, בעסקים, מסחר, בנקאות ופיננסים, מכירות ושיווק, אירוח, שירות אזרחי וחינוך, הרצאות והוראה. לפי ארגון העבודה הבינלאומי (ILO), הטרדה מינית היא סוג ברור של אפליה על בסיס מיני, וביטוי ליחסי כוחות לא שוויוניים בין גברים ונשים. יתר על כן, אמנת האו"ם לסילוק כל צורות האפליה נגד נשים (CEDAW) קוראת להגדיל אמצעים להגנה על נשים מפני הטרדות מיניות ואלימות במקום העבודה.
כ-79% מקורבנות ההטרדה המינית במקום העבודה היו נשים לעומת 21% גברים.{{הערה|סטיסטיקות על הטרדה מינית במקום העבודה https://www.aware.org.sg/training/wsh-site/14-statistics/}} מחקרים מראים כי הגישה הגוברת לאינטרנט יכולה לגרום גם לניצול מוגבר של נשים.{{הערה|שם=29 29|https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/10949310050191700}} שחרור מידע אישי באתרים מסכן את ביטחונן האישי של נשים. בשנת 2010, ארגונים הפועלים להפסקת התעללות ברשת הצהירו כי 73% מהנפגעים הן נשים. סוגים של התעללות כוללים מעקב סייבר, הטרדות ופורנוגרפיה מקוונת.{{הערה|Morahan-Martin, J. (2000). "Women and the Internet: Promise and Perils". Cyberpsychology & Behavior. 3 (5): 683–691. https://www.liebertpub.com/doi/10.1089/10949310050191683|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
נוסף על כך, מחקרים אחרונים מראים שנשים מתמודדות עם חסמים במקום העבודה יותר מאשר גברים. חסמים הקשורים למגדר כוללים הטרדה מינית, שיטות עבודה לא הוגנות, התקדמות בקריירה ונשים רבות נאבקות במה שמכונה "עונש הריון" הבעיה העיקרית היא שקשה למדוד אותו, אך ישנם מומחים שאומרים כי האפשרות להביא תינוק יכולה להספיק למעסיקים כדי להעדיף גברים עליהן{{הערה|Safia Samee Ali (April 11, 2016). https://www.nbcnews.com/business/careers/motherhood-penalty-can-affect-women-who-never-even-have-child-n548511|שמאלכיוון=כןשמאל}} למרות חוק האוסר לפטר עובדת בהיריון.{{הערה|https://www.kolzchut.org.il/he/איסור_פיטורי_עובדת_בהריון}} לכן נשים מוצבות במצב בו הן צריכות לקבל את ההחלטה אם לשמור על כוח העבודה או להביא ילדים לעולם. בעיה זו עוררה את הוויכוח על חופשת הלידה בארצות הברית ובמדינות רבות אחרות בעולם.
 
מכשולים שכאלה מקשים על נשים להתקדם במקום עבודתן או לקבל פיצוי הוגן עבור העבודה שהן מספקות.
שורה 48:
[[קובץ:Delegates 01 at the Girls' Education Forum, London, 7 July 2016 - 27536729734.jpg|ממוזער|הפורום לחינוך בנות, לונדון 2016.]]
[[חינוך]] מעצים נשים לעשות בחירות המשפרות את [[בריאות]] ילדיהן, את [[רווחה נפשית|רווחתן]] ואת סיכויי ההישרדות שלהן. חינוך יכול להגביר את המודעות של נשים לזכויותיהן, להגביר את ההערכה העצמית שלהן ולספק להן את האפשרות לעמוד על זכויותיהן.{{הערה|שם=34 34|UNESCO (2015). Mobile phones and literacy: Empowerment in Women's Hands; A Cross-Case Analysis of Nine Experiences https://unesdoc.unesco.org/ark:/48223/pf0000234325}}
למרות שיפורים משמעותיים בעשורים האחרונים, חינוך אינו זמין באופן אוניברסלי ואי שוויון בין המינים נמשך. דאגה מרכזית במדינות רבות היא לא רק המספר המוגבל של ילדות הלומדות בבית הספר, אלא גם המסלולים החינוכיים המוגבלים עבור אלה שנכנסים לכיתה. באופן ספציפי יותר, ישנם אנשים להיות מאמצים רבים יותר להתמודד עם השתתפות נמוכה יותר והישגי למידה של בנות בחינוך מדעי, טכנולוגי, הנדסי ומתמטיקה.{{הערה|Cracking the code: girls' and women's education in science, technology, engineering and mathematics (STEM). Paris: UNESCO. 2017. p. 11|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
== שימוש באינטרנט ==
הגישה הגוברת ל[[אינטרנט]] בסוף המאה ה-20 אפשרה לנשים להעצים את עצמן באמצעות כלים שונים באינטרנט. עם כניסתו של האינטרנט, נשים החלו להשתמש באתרי רשתות חברתיות כמו [[פייסבוק]] ו[[טוויטר]] לצורך אקטיביזם מקוון.{{הערה|שם=29 29}} באמצעות אקטיביזם מקוון, נשים מסוגלות להעצים את עצמן על ידי ארגון קמפיינים והבאת דעותיהן לזכויות שוויון מבלי להרגיש מדוכאות על ידי חברי הציבור. לדוגמה, ב-29 במאי 2013, קמפיין מקוון שהתחילו 100 נשים אילץ את פייסבוק, להוריד עמודים שונים המפיצים שנאה על נשים.{{הערה|McVeigh, T. (June 6, 2013). "Online Feminist activists of the digital age" http://www.taipeitimes.com/News/editorials/archives/2013/06/06/2003564076|שמאלכיוון=כןשמאל}}
 
בנוסף, עם הנגישות והמחיר הנוח של למידה אלקטרונית, נשים יכולות כעת ללמוד מביתן, בין אם ברמת השתלמויות מקוונות ואף ברמת התארים המתקדמים.{{הערה|Radovic-Markovic, M.; Nelson-Porter, B. & Omolaja, M. (2012). "The new alternative women's entrepreneurship education: E-learning and virtual universities" http://wojde.org/FileUpload/bs295854/File/06a.markovic.pdf|שמאלכיוון=כןשמאל}} כך שהן מעצימות את עצמן מבחינה חינוכית באמצעות טכנולוגיות חדשות ובעזרת האינטרנט, דבר הנותן להם יתרון בקידמה הטכנולוגית הגלובלית ובמה שנתפס כתעשיית העתיד.{{הערה|https://www.isoc.org.il/internet-il/articles-and-research/magazine/industry-40-narrativization-of-futurity-of-industrial-internet}}
 
== ארגונים ומיזמים ==
שורה 82:
כיום, אין קולות [[שמרנות|שמרנים]] או [[אנטי-פמיניזם|אנטי-פמיניסטים]] בולטים שמתנגדים להעצמת נשים כעיקרון אידאולוגי. חוץ מבתחומים שלטענתם יש יתרון פיזי לגברים כמו ב[[לוחם|תפקידים קרביים בצבא]] עיקר הביקורת שלהם היא על התרגום המעשי של העיקרון ולא על העיקרון עצמו, המתבטא ברצון לשוויון זכויות ומתן אפשרות לאדם הפרטי (בין אם זכר או נקבה) לנוע בחירות ולרדוף אחר האושר שהוא מגדיר לעצמו.
 
עיקרי הביקורת הם: נשים וגברים הם שונים והם מבטאים את השונות הזו בבחירות שונות ורצונות שונים בחייהם. האנשים הדוגלים בהעצמה נשית מתבססים על נתונים לא איכותיים שלא לוקחים בחשבון את ההבדלים הללו, כך שההבדל באחוזי בוגרי הלימודים במדעים המדויקים לדוגמה הוא אינו ביטוי לדיכוי נשים אלא פשוט לחוסר עניין של נשים בתחומים האלה. דבר נוסף הוא שהעצמה נשית מביאה לחקיקה ומדיניות שאמורה לעזור לנשים אך מתוך כך פוגעת בגברים, ובמדינות מתוקנות לנשים יש שוויון זכויות מלא המעוגן בחוקות, חוקים פרלמנטריים וזכויות אדם. לגישתם מדיניות של [[אפליה מתקנת]] לא מביאה לצדק אלא לפגיעה באחר שאינו בהכרח החזק, למדיניות שלא בודקת כל מקרה לגופו אלא פוגעת בפרטים מתוך הכללה גורפת שאינה בהכרח נכונה ולמשל במכסה קבועה לנשים בפרלמנט אף ""פוגעת בעקרונות של דמוקרטיה ליברלית ושוויון זכויות."{{הערה|בתחילת עמוד 17 https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38/2_4ad30756-c15e-ea11-8104-00155d0aee38_11_13735.pdf}} אפליה מתקנת אינה מיטבה עם נשים בכך שהיא מפלה לטובתן אלא פוגעת בעקיפין גם בהן, מפני שהיא לא נותנת לנשים להגיע להישגים לבד אלא בעזרת עזרים חיצוניים שגברים לעומת זאת אינם מקבלים. טענה נוספת היא שהגברים המאיישים את רוב עמדות הכוח וההשפעה הם מיעוט שבמיעוט (בקרב הגברים), ושדווקא רואים ייצוג רב יותר של גברים באיוש רוב העמדות החלשות, רוב הכלואים, רוב המתאבדים, רוב העניים, רוב הנפגעים מפשע אלים, רוב המתים במלחמות, רוב הנפגעים בתאונות עבודה וכו' הם גברים. כך שהתפיסה ש"הנשים הם המוחלשות על ידי הגברים" היא מושתת ביסודה טעות ועל כן אין סיבה לחפש העצמה דווקא לנשים.{{הערה|https://www.youtube.com/watch?v=yZYQpge1W5s}}
 
=== הביקורת הדתית ===
אף על פי שהאחוז לא גדול, ואף משתנה מדת לדת, אפשר למצוא היום מתנגדים להעצמת נשים מטעמים דתיים. התנגדות זו אמנם די נדירה לעומת העבר אך היא מופיעה לרוב ברמה ההלכה הדתית אך במדינות מסוימות אף מקבלת תוקף חוקי, ובה פוגעים פיזית באופן ישיר בנשים המנסות לקבל כוח, למשל בעזרת חינוך כמו במקרה של [[מלאלה יוספזאי]], נערה בת 14 שה[[טליבאן]] ניסה לחסל בדרכה חזרה הביתה מבית הספר. סיבות ההתנגדות משתנות וכוללות: [[שוביניזם]] ותפיסת עליונות גברית, תפיסה שהאישה נועדה לשרת את הגבר,{{הערה|https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=169}} שנאה כלפי ערכי ה"עולם המערבי", ואף את התפיסה בה אם אישה יוצאת מהבית ומקבלת כוח כלכלי היא תתרחק מהדת ומערכי המשפחה, כך שהחלשתה היא לטובתה, כדי למנוע ממנה לחטוא. מספר דוגמאות לחוקים דתיים בנושא המקבלים תוקף משפטי ברחבי העולם: בערב הסעודית לנשים אסור לנהוג בכלי רכב, יש כיום כ32 מדינות בהם האישה צריכה את אישור בעלה כדי להוציא דרכון ובניגריה לבעל מותר להכות את אשתו כדי לחנך אותה.{{הערה|https://www.thelily.com/8-restrictions-on-womens-rights-around-the-world/}}
 
==הערות שוליים==