כריסטיאן השני, מלך דנמרק – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ הוספת קישור לעונש מוות |
||
שורה 65:
אחת התכונות המיוחדות ביותר והרות הגורל ביותר עבור כריסטיאן, הייתה חיבתו לאנשים הפשוטים, שהתגברה על ידי תשוקתו לנערה נורווגית נאה ממוצא הולנדי ושמה היה דיווק זיגבריטסדטר (Dyveke Sigbritsdatter), שב-[[1507]] או ב-[[1509]], הפכה להיות המאהבת שלו. ב-[[12 באוגוסט]] [[1515]], נשא כריסטיאן לאישה את [[איזבלה מאוסטריה]], נכדתו של [[מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]]. למרות זאת הוא לא ויתר על יחסי האהבה שלו עם דיווק, ורק עקב מותה ב-[[1517]] בנסיבות חשודות, נמנעה תסבוכת קשה עם [[קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]].
כריסטיאן האמין שה[[מגנאט]] טורבן אוקסה היה אשם במותה של אהובתו ולמרות שהוא זוכה על ידי מועצת הממלכה מהאשמה ברצח, הוא הוצא להורג. אוקסדה הובא למשפט בסולבירג שליד קופנהגן והואשם בבית משפט השלום בהאשמות מעורפלות כנגד אדונו, כריסטיאן השני. פסק הדין, כפי שהוכתב על ידי המלך, מצא אותו אשם ונגזר עליו [[עונש מוות]] עם ההערה, "מעשיך ולא מילותיך, הם שהרשיעוך". למרות המאמצים שננקטו על ידי ידידיו של אוקסה מקרב חוגי האצולה, הוא הוצא להורג בבית הקברות של בית החולים סנט קליר בסוף [[1517]]. לאחר מכן לא החמיץ כריסטיאן שום הזדמנות לדכא את האצולה והציב פשוטי עם בעמדות כוח.
היועצת הראשית שלו הייתה אמה של דיווק, סיגבריט וילומס, שהצטיינה בניהול העניינים המנהליים והמסחריים. בתחילה מינה אותה כריסטיאן להיות האחראית על גביית מס המעבר במייצרי [[אורסונד]] ובסופו של דבר היא הפכה להיות האחראית על כל ענייניי הכספים. כבורגנית בעצמה, המדיניות המתמדת של סיגבריט הייתה להגביר ולהרחיב את השפעתם של המעמדות הביניים. עד מהרה היא יצרה מועצה פנימית של מעמד הביניים, שהיא הייתה הציר המרכזי בה, שהתחרתה על השליטה עם מועצת הממלכה. באופן טבעי התנגדו האצילים מהדרתם וכמעט כל צעד בלתי פופולרי יוחס להשפעתה של "המכשפה ההולנדית גסת הרוח שכישפה את המלך". יחד עם זאת, מוגנס גויה, האיש המוביל במועצת הממלכה, תמך במלך כל עוד היה הדבר אפשרי.
| |||