|
כותב המגילה מפגין בקיאות ראויה לציון גם בשפה הפרסית ובמונחי החצר: מילים כגון אחשדרפנים, פרתמים, גנזים (גנזי המלך), דת, פתגם - הן מונחי שלטון של החצר האחמנית. בירה וסריס הם מונחים שנשאלו מ[[אכדית]], לשונה של האימפריה הקודמת - [[בבל]].
החוקרים חלוקים בדעתם לגבי השאלה האם מגילת אסתר היא אמינה מבחינה היסטורית, או שאין היא אלא סמל לשנאת ישראל בגלותם והשגחת האל עליהם. המצדדים באמינותה ההיסטורית מצביעים על כך שפרטים רבים במגילה מלמדים על היכרות אינטימית של המחבר עם ההווי הפרסי, ועל פרטים שונים העולים בקנה אחד עם מסורות ותעודות פרסיות. השוללים מצביעים על היעדרו של הסיפור כפי שהוא מהכרוניקות הפרסיות ותיאורי ההיסטוריונים היווניים שבידינו (המצדדים, מבחינתם, סבורים שהיה זה אירוע משמעותי רק ליהודים), על סתירות בין המסופר במגילה לבין הידוע לנו על הנהגים אצל הפרסים (כגון החוק השולל מהמלך אפשרות נשיאת אישה שאינה בת פרס), או על סתירות הגיוניות קלות. כמובן, קיימות גם דעות ביניים, המצדיקות את קיומו של הסיפור בכללו, אך לא של כל הפרטים שבו.
===האם מדובר בסיפור היסטורי?===
מספר פרטים במגילת אסתר פוגמים באמינותה ההיסטורית:
*אם מרדכי אכן היה מגולי ירושלים, הרי שבזמן שלטונו של אחשורוש הוא היה צריך להיות בן כ-200 שנה.
*אין בידינו מידע על רדיפת יהודים בימי אחשוורוש, או התקפת נגד של יהודים על שונאיהם בתקופה זו.
*ב[[תרגום השבעים]] שם המלך הוא artaxerxes.
*תוארו של [[המן האגגי|המן]] בתרגום השבעים הוא bougaios, לעומת "אגגי" בגרסה העברית.
*לפי חוק הממלכה, רק בת אצולה פרסית יכולה הייתה להיות מלכת פרס.
*ידוע כי אשתו של חשירש הראשון הייתה אמסטריס (Amestris).
*שמות הדמויות הראשיות במגילה מזכירות שמות של אלים מקומיים: אסתר הינה האלה הבבלית [[עשתר|אישתר]], מרדכי הוא האל הבבלי הראשי [[מרדוך]] והמן הוא האל ה[[זורואסטריות|זורואסטרי]] ווֹהוּ-מַנַה, יד ימינו של האל הראשי [[אהורה מזדא]], או האל ה[[עילם|עילמי]] הראשי [[הֻמְבַּן]]. לכן יש הגורסים שמגילת אסתר היא בעצם סיפור נצחונם של האלים הבבלים על האלים הפרסיים או העילמים.
*חג הפסח אינו מוזכר כלל, למרות שחלק מהאירועים המרכזיים של המגילה מתרחשים בו.
*חלק מהשמות במגילה, למשל תרש וזרש, הם שמות של שדים [[אווסטה|אווסטיים]] וקשה להאמין שהורים ייתנו לילדיהם שמות כאלה.
*המשנה למלך היה חייב להיות ממוצא פרסי, ולפיכך לא יכול היה מרדכי להתמנות לתפקיד זה (י' 3).
*אילו היו היהודים הורגים כשבעים וחמישה אלף איש, כפי שנאמר במגילה, הרי שהיינו מוצאים סימוכין לכך בכתבי ההיסטוריונים היווניים. אין שום תיעוד לכך אצל ההיסטוריונים היווניים.
==הצגת הדמויות במגילה==
| 