שווא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תנוקנדנה->תנוקדנה - תיקון תקלדה בקליק |
הפניה מעגלית |
||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=סימן הניקוד בעברי|אחר=מונח ב[[פונטיקה]] לציון [[תנועה (פונולוגיה)|תנועה]] מרכזית חצי-גבוהה לא מעוגלת (בסימון [[IPA]]:
[[קובץ:Dagesh-and-shva.png|150px|שמאל|ממוזער|השווא שתחת האות כ' הוא [[שווא נח]], ולכן האות ת' שאחריו דגושה ב[[דגש קל]]; תחת האות ת' יש שווא נע, ולכן האות ב' שאחריו אינה דגושה]]
ה'''שווא''' העברי (ב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]]: סימן ה[[ניקוד]] "
הגייתם של סוגי השוואים השונים השתנתה לאורך התקופות. בעברית מתקופות שונות שקדמו ל[[עברית מודרנית|עברית המודרנית]] נבדלו סוגי השוואים זה מזה גם [[פונולוגיה|פונולוגית]], אך העובדה שב[[ניקוד טברני|ניקוד הטברני]] מסומנות שתי התופעות באותו סימן - שתי נקודות זו מעל זו מתחת לאות - עשויה להעיד על כך שהביצוע ה[[פונטיקה|פונטי]] (כלומר, אופן ה[[הגייה]]) של שתי התופעות היה בתקופה מסוימת דומה או זהה, ובעברית מודרנית התפצלותו ה[[פונמה|פונמית]] של השווא לשני אופני הגייה שונה מהחלוקה המסורתית לשווא נע ושווא נח, באופן שבו גם שווא נח וגם שווא נע נהגים לחלופין כמו סגול או אינם נהגים (ראו טבלה: דוגמאות לאופני הגיית השווא ב[[עברית ישראלית]]).
{|class=wikitable style="float:left;"
!colspan=3|
|-
|
|align=center|
|align=center|
|-
!style="text-align:center;"|שווא נח*
|style="text-align:center;"|
|style="text-align:center;"|
|-
!align=center|שווא נע
|style="text-align:center;"|
|style="text-align:center;"|
|-
|colspan=3|
|}
שורה 56:
==שווא מרחף==
בכמה קטגוריות דקדוקיות בעברית מזדמן שווא שקשה לסווגו. קטגוריות אלה הן בעיקר ב[[ציווי]] של בניין קל (כִּתְבִי, שִמְרוּ), צורת עתיד שיש בה עיצור גרוני (יַעַמְדוּ), צורת נסמך של [[משקלים סגוליים|המשקלים הסגוליים]] בריבוי (בִּגְדֵי־, מַלְכֵי־), ולאחר [[אותיות השימוש]] (בִּלְבָבִי, כִּכְתָבוֹ). אפשר להציג את
לפי ההגדרה הבסיסית של שווא נע, שווא שמקורו בתנועה, הרי הוא שווא נע. כך מסתבר גם מהעובדה שאותיות בגדכפ"ת שלאחריו אינן מקבלות דגש קל. ואולם העובדה שהוא בא אחרי "תנועה קטנה", וכן הביצוע שלו כאפס תנועה גם בשיטת ההגייה הספרדית ואף בשיטת ההגייה התימנית, הקשו על סיווגו החד-משמעי כשווא נע. בין [[מדקדקי העברית בימי הביניים]] וגם בין חוקרי העברית המקראית בעת החדשה, חלוקות הדעות באשר להגדרת שווא זה. מוכרת ביותר הדעה שהעלה לראשונה המדקדק [[שלמה זלמן הנאו]] במאה ה-18, שרואה בו מהות פונולוגית בפני עצמה המכונה "שווא מרחף" או "שווא בינוני". אולם סברה זו לא התקבלה במחקר המדעי: רוב המדקדקים המודרניים סבורים שזהו שווא נח לכל דבר, ומבחינה היסטורית מקורו בתנועה. את ריפוי בג"ד כפ"ת שלאחריו מסבירים בהנחה, שבזמן התאפסות התנועה לא חלו חילופים נוספים אוטומטיים בתוך המילה בין ההגייה הפוצצת והחוככת של עיצורים אלה. [[חיים רבין]] הציע שמבחינה פונולוגית הוא מייצג את אותה פונמה כמו השווא הנע, אך מבחינה פונטית הוא אלופון המבוצע כאפס תנועה, כלומר כשווא נח.
|