השמנת יתר בקרב ילדים – הבדלי גרסאות

'''אורח החיים''': אורח החיים כיום מתנהל בצורה סטטית ואינו משלב פעילויות המצריכות הזזת הגוף או [[פעילות גופנית|פעילות ספורטיבית]].

נוסף על כך, מסגרת הארוחות המשפחתיות שהייתה בעבר [[מדורת השבט (ביטוי)|מדורת השבט]] בכל בית אב - מתמעטת, דבר המשפיע בהכרח על סדר ארוחות היום בקרב ילדים ונוער.

'''גורם גנטי''': במחקרים מסוימים<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.ndtv.com/health/obesity-in-women-affects-at-least-3-generations-1420936?site=full|הכותב=|כותרת=Obesity In Women Affects At Least 3 Generations|אתר=NDTV|תאריך=2016}}</ref> אותר כי נשים שסבלו מהשמנת יתר הולידו תינוקות שסבלו אף הם מאותן הפרעות מטבוליות. נמצא כי אמהות שצרכו תזונה שעשירה בסוכר ובשומנים, נשאו בגופן ביציות עם [[מיטוכונדריון|מיטוכונדריה]] שהכילה את הבעיות המטבוליות שהובילו אותן להשמנת יתר. בשל כך, הילד שנולד להן הפך גם הוא לסובל מעודף משקל.

קיימים גם סיבוכי נשימה, סיבוכי עיכול, נזקי לכבד, נזקי בשלד, ובשרירים, הפרעות בגדילת, סוכרת, פגיע במערכתב[[מערכת החיסון]] והורמונלית. יש גם נזקים נפשיים כמות ערכת עצמית נמוכה, בידוד חברתי, [[הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות|הפרעות קשב וריכוז]], בעיות התנהגות, בין היתר.