טוב שבגויים הרוג – הבדלי גרסאות

ב[[תלמוד ירושלמי]]{{הערה|תלמוד ירושלמי קידושין פרק ד הלכה יא בחלק מהנוסחאות}} וב[[מסכת סופרים]]{{הערה|{{ויקיטקסט|מסכת סופרים (דפוס אמסטרדם ת"ד)/טו|מסכת סופרים טו י}}}} מובא המאמר בשם רבי שמעון בר יוחאי. בחז"ל מובאים מאמרים נוספים ברוח זו בשם רשב"י : "אתם (היהודים) קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם",{{הערה|{{בבלי|בבא מציעא|קיד|ב}}}} [[עשיו שונא ליעקב]].{{הערה|[[ספרי]] [[במדבר]] פרק ט' פסוק י'}}

בספרות היהודית קיים [[קונצנזוס]] שהמאמר כפשוטו אינו מהווה פסיקה [[הלכה|הלכתית]],{{הבהרה|לעומת זאת, המימרא של אתם קרויים אדם נפסקה להלכה כמצות שהיא. אולי עדיף לא לכרוך אותן יחד.}} יש שרואים בו [[דרש]] שנאמר בדרך [[גוזמה]],{{הבהרה|מי? לא מובאות בערך דעות כאלה}} ויש שקיבלו אותו להלכה בשינויים שונים.

בעלי ה[[תוספות]] מקבלים את המאמר להלכה אך מסייגים שהמדובר הוא בשעת [[מלחמה]] בלבד,{{הבהרה|הם מציינים זאת בשם הירושלמי, האם נמצא בירו' לפנינו? אם כן, ראוי היה לציין את זה כבר בפסקה למעלה}} ולא בזמן רגיל שעליו נאמרה הלכה אחרת – '''לא מורידין ולא מעלין''', כלומר אין להסב מוות לגויים אך גם אין לעזור להם להינצל מסכנת מוות.{{הערה|תוספות על {{בבלי|עבודה זרה|כו|ב}}}} כדבריהם פסקו להלכה [[הרמב"ם]]{{הערה|{{רמבם|נזקים|רוצח ושמירת נפש|ד|יא}}}} וה[[שולחן ערוך]].{{הערה|{{שולחן ערוך|חושן משפט|תכה|ה}}}}