טבח בתי הזיקוק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגית: תו כיווניות מפורש
שורה 9:
בבוקר [[30 בדצמבר]] [[1947]] השליכו לוחמי [[אצ"ל]], מתוך מכונית חולפת, קופסאות [[שימורים]] ממולאות ב[[חומר נפץ]] לעבר קבוצה גדולה של פועלי-יום ערבים שהמתינו בשער הכניסה לבתי זיקוק לנפט, הרגו שישה פועלים ופצעו 42. מיד לאחר מכן, פרץ המון זועם לשטח בתי הזיקוק והרג באמצעות מקלות, מוטות ברזל וסכינים, 39 פועלים יהודים אשר עבדו שם ופצע 49 אחרים{{הערה|1=[http://www.ezy.co.il/memoSite.asp?memorial_id=39 בתי זיקוק בחיפה], באתר "ארץ זוכרת יושביה"{{ש}}Zachary Lockman, [http://content.cdlib.org/xtf/view?docId=ft6b69p0hf&doc.view=content&chunk.id=s1.8.80&toc.depth=1&anchor.id=0&brand=eschol Comrades and Enemies. Chapter 8: The Descent into Madness]}}. לאחר יותר משעה הגיעו למקום כוחות של [[הצבא הבריטי]] והשליטו סדר. אוטובוסים ערביים הובאו למקום והפורעים הערבים הוסעו בהם לבתיהם, מבלי שייעשה קודם כל ניסיון מצד המשטרה או הצבא, לזיהוי ובדיקה לשם גילוי המשתתפים הפעילים בטבח.
 
עוד באותו יום שלח פיקוד [[ההגנה]] ארבע מחלקות מהגדוד הראשון של ה[[פלמ"ח]] ושתי מחלקות מחטיבת 'לבנוני' של [[חי"ש]] חיפה בראשות [[יוחאי בן-נון]]{{הערה|דייוויד סלע, ‏70 שנים אחרי, באתר ישראל היום, 29 דצמבר 2017}} (כ-120 לוחמים), לפעולת נקם בכפרים [[בלד א-שיח']] (כיום שכונת [[תל חנן]] בעיר [[נשר (עיר)|נשר]]) ו[[חוואסה]] (כיום [[שכונת בן דור]] ב[[נשר (עיר)|נשר]]), בהם התגוררו רבים מבין המשתתפים בטבח בבתי הזיקוק{{הערה|{{מטח|יעקב מרקוביצקי|המערכה על חיפה וסביבותיה במלחמת העצמאות|12943}}.}}. הכוח הצבאי יצא באישון לילה של ה-31 בדצמבר 1947 מקיבוץ [[יגור]] דרך שביל על מורדות הכרמל (היום שמורת אשדות יגור) לכיוון בלאד א-שייח'. פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים{{הערה|[[בני מוריס]], '''קורבנות''', הוצאת עם עובד, 2003, עמוד 192 }}. ב[[חוואסה]] נהרגו 16 גברים ו-19 נפצעו. בפעולה נהרגו גם 3 מאנשי "ההגנה": חנן זלינגר בן קיבוץ יגור על שמו שכונת [[תל חנן]] בעיר נשר., חיים בן דור סטודנט בטכניון על שמו שכונת [[בן דור (שכונה)|בן דור]] בעיר נשר ועמוס גלילי על שמו שכונת גבעת עמוס, רחוב עמוס ובית ספר גלילות בעיר נשר.
 
בעקבות הטבח, החליטה ההגנה לחטוף את אנשי האצ"ל שהשליכו את חומר הנפץ לעבר הפועלים הערבים. חטיפה זו הובילה לעימות בין האצ"ל ל"ההגנה", שכלל חטיפות נוספות, ובין החטופים היה גם איש האצ"ל [[פרשת מות ידידיה סגל|ידידיה סגל]], שאף [[עינויים|עונה]] ומצא את מותו.
 
לאחר טבח בתי הזיקוק הוקמה [[פלוגת הנמל]] שפעלה ב[[נמל חיפה]] בפיקודו של [[יוחאי בן-נון]], ומטרתה הייתה להגן על הפועלים היהודים שהיוו מיעוט בקרב עובדי הנמל.
==הנצחה==
 
בשטח בתי הזיקוק הוקמה [[אנדרטה]] לזכר ההרוגים. שמו של הצומת הסמוך, צומת וולקן (כיום [[מחלף ההסתדרות]]), הוסב ל"כיכר הל"ט".
 
באנדרטה לחללי צה"ל של העיר [[נשר (עיר)|נשר]] השוכנת ב[[גבעת נשר]] מונצחים שמות 39 הנטבחים בטבח. בטקס [[יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל]] המתקיים בעיר נשר, מוקראים שמות הנטבחים ביחד עם חללי העיר נשר.
 
==לקריאה נוספת==