אסון צאלים ב' – הבדלי גרסאות

האסון עורר הד רב ב[[מדינת ישראל]] ובעולם, משום שמטרת התרגיל הייתה הכנה למבצע לחיסול נשיא עיראק, סדאם חוסיין (עובדה שפורסמה רשמית בישראל רק לאחר שסדאם נלכד בעיראק בשנת [[2003]]){{הערה|שם=לחסל}}. ההד התגבר עם פרסום [[תחקיר עיתונאי|תחקיר]] "[[ידיעות אחרונות]]" ב-[[1995]], לקראת כניסתו של ברק לפוליטיקה, ובו הוטחו בו האשמות לפיהן לא נשאר בשטח לאחר התאונה.{{הערה|שם=העין|1=[https://www.the7eye.org.il/21451 הפלאפון של אהוד ברק] סיפור תחקיר ידיעות אחרונות מיום שישי ה-7 ביולי 1995, וההד שעורר (יורם טיקוצ'ינסקי, 1 בינואר 1996, אתר העין השביעית)}} בעקבות התחקיר, יריביו הפוליטיים ניסו להדביק לו את ההאשמה בהפקרת פצועים, ו[[צחי הנגבי]] כינה אותו בנאום בכנסת "אהוד ברח". ברק הפריך את טענות התחקיר בראיון שנתן בתוכנית "שיחת ועידה" בהנחיית [[ניסים משעל]], הציג את גרסתו המלאה לאירועים וטען כי עיתוי פרסום התחקיר הוא פוליטי{{הערה|{{Citation|last=Assaf Shuhami|title=אהוד ברק אצל נסים משעל|date=2013-10-28|url=https://www.youtube.com/watch?v=mcJjvAmVKpE|accessdate=2017-08-23}}}} . ב-[[9 ביולי]] [[1997]] דחה [[מבקר המדינה]] [[אליעזר גולדברג]] את כל ההאשמות נגד ברק ואישר את גרסתו, לפיה ברק עזב את השטח כ-45 דקות לאחר התאונה, כאשר מסוקי הפינוי כבר נחתו והפצועים טופלו ונחבשו{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=מבקר המדינה|שם=דוח על ממצאי הביקורת בעניין אסון "צאלים ב"|כתב עת=ISSN 0579-2770 003-99}}}}. במאמר שפורסם כבר בראשית שנת 1996 בעיתון [[העין השביעית]] לביקורת העיתונות, הבהירו שעל פי נהלי הצבא, "אסור להטיס פצועים ללא רופא מוטס, כיוון שהדבר עלול להחמיר את מצבם. מסיבה זו, ומאחר שהמסוק של הרמטכ"ל לא התאים בזיוודו באותה עת להטסת פצוע, היה ברק מנוע מלקחת עימו פצועים."{{הערה|שם=העין}} בספר "אהוד ברק - מלחמות חיי" עולה ההשערה כי הסיבה לפרסום התחקיר נעוצה בניסיון לטרפד את כניסתו של ברק לפוליטיקה; בתחקיר שפורסם בעיתון "תקשורת" נחשף כי בסמוך לעת פרסום התחקיר, התקיימו קשרים בין [[ארנון מוזס|נוני מוזס]], [[חיים רמון]] ו[[שמעון שבס]], במטרה לפגוע במעמדו הציבורי של ברק ולקדם את מועמדותו של רמון ליורשו של רבין בראשות מפלגת העבודה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אילן כפיר, דני דור|שם=ברק - מלחמות חיי|מו"ל=כנרת זמורה ביתן|שנת הוצאה=2015}}}}.