חואנג שיאנפאן – הבדלי גרסאות

לאחר מכן עבר חואנג ל[[יפן]], שם למד ב[[אוניברסיטת טוקיו]]. לאחר פרוץ [[מלחמת סין–יפן השנייה]] ב-1937, הוא חזר לסין, והרצה ב[[אוניברסיטה]] [[גואנגשי]], בה מונה לפרופסור חבר להיסטוריה ולאחר מכן ראש המחלקה לספרות. ב–1941 התמנה כפרופסור ל[[היסטוריה של סין|היסטוריה סינית]] באוניברסיטת [[סון יאט-סן]] ב[[גואנגדונג]]. בשנים 1953–1982 היה [[פרופסור]] לתולדות סין ב[[אוניברסיטה]] [[גואנגשי]]. במהלך השנים פרסם חואנג עשרות מאמרים וספרים ונחשב למומחה החשוב ביותר לנושא ה[[היסטוריה]] הסינית ו[[אנתרופולוגיה]]. בשנות חייו המאוחרות יותר עסק ב[[ג'ואנג]] ופרסם מספר ספרים ומאמרים בנושא. חואנג הלך לעולמו ב[[גואנגשי]] בגיל [[83]] ונקבר בחלקת הקבר הממשלתית בבית הקברות של נַאנִּינְג ב[[גואנגשי]].