חואנג שיאנפאן
| ערך ללא מקורות | |
חואנג שיאנפאן (במנדרינית תקנית: 黄现璠, בפין-יין: Huáng Xiànfán; 13 בנובמבר 1899 – 18 בינואר 1982) היה היסטוריון, חוקר תרבות, אנתרופולוג, אתנולוג ובלשן סיני. בתחומי ההיסטוריה והתרבות שיאנפאן התמקד בחקר ילִידי הג'ואנג ומכונה "אבי ההיסטוריה של ג'ואנג".
 | |
| 黃現璠 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1899 Fusui County, הרפובליקה העממית של סין  |
|---|---|
| פטירה |
18 בינואר 1982 (בגיל 82) גווילין, הרפובליקה העממית של סין |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה הנורמלית של בייג'ינג, אוניברסיטת טוקיו |
| מוסדות |
אוניברסיטת סון יאט-סן |
| זרם | החדיש היסטוריה |
| תחומי עניין | אנתרופולוגיה, היסטוריה, אתנולוגיה, בלשנות |
| עיסוק |
אנתרופולוג, מחנך, מרצה באוניברסיטה, פולקלוריסט, היסטוריון, אתנולוג, פוליטיקאי |
| הושפע מ |
גו תינגלין (顧亭林) ג'אנג בינגלין (章炳麟) |
| השפיע על | פיי שיאותונג (費孝通 ) |
| מדינה |
הרפובליקה העממית של סין, שושלת צ'ינג |
| יצירות ידועות |
General History of the Zhuang |
| בן או בת זוג |
Liu Lihua |
  | |
ביוגרפיה
עריכהחואנג שיאנפאן נולד למשפחת איכרים סינית בכפר פוסוי, כיום במחוז גואנגשי הדרומי. סיים לימודי תואר ראשון בהיסטוריה בקולג' בנאן-נינג. ב-1926, החל ללמוד באוניברסיטה בבייג'ינג, כתלמידו של חן יואן, ובהמשך קיבל מאסטר בהיסטוריה בשנת 1935. לאחר מכן עבר חואנג ליפן, שם למד באוניברסיטת טוקיו. לאחר פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה ב-1937, הוא חזר לסין, והרצה באוניברסיטה גואנגשי, בה מונה לפרופסור חבר להיסטוריה ולאחר מכן ראש המחלקה לספרות. ב-1941 התמנה כפרופסור להיסטוריה סינית באוניברסיטת סון יאט-סן בגואנגדונג. בשנים 1953–1982 היה פרופסור לתולדות סין באוניברסיטה גואנגשי. במהלך השנים פרסם חואנג עשרות מאמרים וספרים ונחשב למומחה החשוב ביותר לנושא ההיסטוריה הסינית ואנתרופולוגיה. בשנות חייו המאוחרות יותר עסק בג'ואנג ופרסם מספר ספרים ומאמרים בנושא. חואנג הלך לעולמו בגואנגשי בגיל 83 ונקבר בחלקת הקבר הממשלתית בבית הקברות של נַאנִּינְג בגואנגשי.
קישורים חיצוניים
עריכה
- פרופסור
- היסטוריון(הקישור אינו פעיל)
- אנתרופולוג (אורכב 01.06.2020 בארכיון Wayback Machine)