בתי הדין לעבודה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 34:
* בית הדין האזורי: קיימים חמישה בתי דין אזוריים לעבודה, שסמכויות השיפוט שלהם מקבילות לסמכויות השיפוט של בתי המשפט המחוזיים.
* בית הדין הארצי: מהווה ערכאת [[ערעור]] על פסקי דין של בתי הדין האזוריים. בנושאים מסוימים, בית הדין הארצי הוא הערכאה הראשונה.
* בתחום משפט העבודה, בית הדין הארצי לעבודה הוא הערכאה העליונה ולא ניתן לערער על פסיקותיו{{הערה|חריג: {{סחפ|חוק בית הדין לעבודה|סעיף 26(ג)}} קובע כי פסק דין בערעור לפי {{סחפ|חוק בית הדין לעבודה|סעיף 26(ב)}} דינו לעניין ערעור נוסף כדין פסק דין של בית משפט מחוזי בערעור פלילי, ובמצב כזה ניתן להגיש ל[[בית המשפט העליון]] [[בקשת רשות ערעור]] על פסק דינו של בית הדין הארצי.}}.
מחלוקת משפטית התקיימה בין נשיא בית הדין הארצי לעבודה, [[מנחם גולדברג]] ל[[נשיא בית המשפט העליון]], [[אהרן ברק]] בשאלת היחסים בין בית הדין לעבודה ל[[בג"ץ]]. גולדברג, כקודמו בר-ניב, ראה את בית הדין הארצי לעבודה כערכאה עליונה בנושאים הנדונים בו{{הערה|מנחם גולדברג, "על היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", '''[[הפרקליט]]''' ל"ח}}. ברק, לעומתו, התיר עתירות לבג"ץ כנגד פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה{{הערה|אהרן ברק, "ביקורת שיפוטית ואחריות ממלכתית - היקף הביקורת של בית המשפט העליון על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה", '''הפרקליט''' ל"ח}}. עמדתו של ברק התקבלה, וניתן לעתור ל[[בג"ץ]] נגד בית הדין הארצי לעבודה, אולם רק בתנאי שישנה טעות בולטת מעל פני הפסק או סוגיה ציבורית המחייבת דיון מעמיק. את מילוי התנאים הללו קובע בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. בדרך כלל עתירות מסוג זה [[דחייה על הסף|נדחות על הסף]], בנימוק שבג"ץ אינו ערכאת ערעור על פסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה.
בעניינים אחרים, כמו בדיונים על פי {{סחפ|חוק עובדים זרים}} ו{{סחפ|חוק שירות התעסוקה}}, ניתן להגיש [[בקשת רשות ערעור]] ל[[בית המשפט העליון]] על החלטת בית הדין הארצי לעבודה ועל כן פנייה ל[[בג"ץ]] [[דחייה על הסף|נדחית על הסף]]{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10027500.w01|סוג=בג"ץ|עותר=חן|משיב=בית הדין הארצי לעבודה}}, סעיף 23}}.
| |||