ויקיפדיה

ברכת המזון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
א
תגיות: שוחזרה אות סופית באמצע מילה עריכה חזותית
מ שוחזר מעריכות של 2A00:A040:189:D28:F52D:16FB:60C2:D1F7 (שיחה) לעריכה האחרונה של עמד
שורה 11:
}}
[[קובץ:The National Library of Israel - The Daily Prayers translated from Hebrew to Marathi 1388860 2340601-10-0372 WEB.jpg|250px|ממוזער|פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב]]
'''בִּרְכַּת הַמָּזוֹן''' היא [[ברכה אחרונה]] הנאמרת על פי ה[[הלכה]] בסיום כל [[סעודה (הלכה)|סעודה]] בה נאכל [[לחם]] בכמות משביעה (ומ[[דאורייתא ודרבנן|דברי חכ]]{{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ|{{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}[[דאורייתא ודרבנן|מיםחכמים]], אפילו בכמות של [[כזית]]). [[ברכה]] זו היא [[מצווה]] מן ה[[תורה]], הנלמדת מן ה[[פסוק]] {{ציטוטון|וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ|{{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}.
 
ביסוד ברכת המזון עומדת חובת האדם [[הודאה לבורא|להודות לבוראו]] על ה[[מזון]] שממנו הוא מתקיים, ולהכיר בכך שהמזון, [[גוף האדם]] וה[[קרקע]] ניתנים מידי הבורא וב[[השגחה|השגחתו]].
== לים המחייבים ברכה ==▼
 
ב[[משנה]] ישנה [[מחלוקת הלכתית|מחלוקת]] בין ה[[תנאים]] על אילו מאכלים מברכים ברכת המזון{{הערה|{{משנה|ברכות|ו|ח}}.}}. לדעת [[רבן גמליאל]] יש לברך ברכת המזון על ברכת המזון. לדעת [[רבי עקיבא]] מברכיל כל מה אדם אומו כדישבוע ושה אתו ער סעודתו, ואפילו יהיה זה [[ירק]]. לדעת חכמים, מברכים ברכת המזון על לחם בלבד, וכך נפסק ל▼
▲== ליםהמאכלים המחייבים ברכה ==
▲ב[[משנה]] ישנה [[מחלוקת הלכתית|מחלוקת]] בין ה[[תנאים]] על אילו מאכלים מברכים ברכת המזון{{הערה|{{משנה|ברכות|ו|ח}}.}}. לדעת [[רבן גמליאל]] יש לברך ברכת המזון על כל מאכל מ[[שבעת המינים]], שהם המופיעים בתורה בפרשה של ברכת המזון. לדעת [[רבי עקיבא]] מברכילמברכים ברכת המזון על כל מה אדםשאדם אומואוכל כדישבועממנו ושהכדי אתולשבוע ערועושה אותו עיקר סעודתו, ואפילו יהיה זה [[ירק]]. לדעת חכמים, מברכים ברכת המזון על לחם בלבד, וכך נפסק ללהלכה.
 
== הכמות המחייבת בברכה==
מהתורה חייב אדם לברך ברכת המזון כאשר אכל ושבע, שנאמר{{הערה|שם=תנך|1={{תנ"ך|דברים|ח|י}}}}: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ". וחכמים הוסיפו ותקנו, שגם אדם שאכל כ'זית', כיוון שנהנה, יברך את כל ברכת המזון. ואמרו חכמים{{הערה|{{תלמוד בבלי|ברכות|כ|ב}}}}, שטענו המלאכים לפני הקב"ה: "רבונו של עולם, כתוב בתורתך: "אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד"{{הערה|{{תנ"ך|דברים|י|יז}}}}, והלא אתה נושא פנים לישראל, שנאמר (במדבר ו, כו): יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ. אמר להם: וכי לא אשא פנים לישראל? שכתבתי להם בתורה:לֹוהֶיךָ "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", והם מדמדקדקים על עצמם ומברכים עד כזית".
 
כאשר התעורר לאדאכללאדם ספק אם בירך ברכת המזון על מה שאכל, אםלהחמיראם שבע, כיוון שהספק הוא במצווה מהתורה עליו להחמיר ולברך את ברכת המזון. ואם לא שבע, כיוון שהספק במצווה מדברי חכמים, לא יברך{{הערה|{{שולחן ערוך|אורח חיים|קפד|ד}}}}.
 
ואם חבירו זוכר שראה אותו מברך, יכול לסמוך עליו{{הערה|[[מהרש"ם]] ד, כט}}. וכן אם הוא יודע בעצמו שהוא רגיל לברך מיד לאחר אכילתו, אף על פי שאינו זוכר זאת במדויק, יכול לסמוך על החזקה שמן הסתם בירך{{הערה| על פי הלק"ט ב, רעח, וע' [[כף החיים]] קפד, כא}}.
שורה 25 ⟵ 27:
לדעת רוב ה[[פוסק]]ים, גם אם אכל מהלחם שיעור כ'זית' בלבד, אם אכל עוד מאכלים, ומכולם יחד נעשה שבע, הרי שהוא חייב לברך ברכת המזון מהתורה.
 
גם נשים חייבות בברכת המזון, אלא שהשהתעורר ספק ביחס לחיובן{{הערה|במצוות רבות אחרות, ביחס לגברים הודגשה יותר החובה, ואילו ביחס לנשים הודגשה יותר ההתנדבות.}}. אמנם כל הספק הוא רק לגבי השאלה האם נשים חייבות בברכת המזון מהתורה, אבל מדברי חכמים ברור שנשים חייבות כגברים{{הערה| {{שולחן ערוך|אורח חיים|קפו|א}}, {{משנה ברורה|קפז|ט}}}}.
 
כמות האכילה המחייבת מן ה[[תורה]] בברכת המזון היא '''יכדי שביעה''', דהיינו אכילת לחם בכמות משבמשביעה שהיא כזית לכל הפחות, אומנם עדיף לאכול כביצה{{הערה|1={{בבלי|ברכות|מה|א}}; {{רמב"ם|אהבה|ברכות|א|א}}.}}. שיעור זה נלמד מהפסוק "ואכלת ו'''שבעת''' וברכת אתלאת ה' אלוהיך"{{הערה|שם=תנך}}. מדרבנן, כל האוכל לחם בשיעור [[כזית]], מתחייב בברכת המזון.
 
==תוכן הברכה==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/ברכת_המזון"