|
}}
'''גַּאו-דְזוּ, קיסר סין''' ([[מנדרינית]]: '''唐高祖''', [[פין-יין]] '''Táng Gāozǔ'''; טַאנְג גַּאו-דְזוּ) היה [[מצביא]] [[בני האן|סיני]] אשר שירת כמושל מחוזי תחת שלטון [[שושלת סווי]]. בעת קריסת השושלת ב[[המאה ה-7|מאה ה-7]] המוקדמת, הקים ביחד עם בנו [[טאי-דזונג, קיסר סין|לי שימין]] את [[שושלת טאנג]] והפך ל[[קיסר סין]] הראשון מהשושלת החדשה. שלט על [[האימפריה הסינית]] בין השניםבשנים [[618]]-–[[626]].
== ביוגרפיה ==
=== צעירותו ===
נולד כ'''לי יו'אןיואן''' בשמו(Lǐ הפרטי, נולדYuān) בשנת [[566]] לספירה בעוד סין הייתה, בתקופת [[השושלות הדרומיות והצפוניות]] בהיסטוריה של סין. הוא ירש מאביו את התואר [[דוכס]] (公{{כ}}, gōng) טאנג עם קשרים משפחתיים ל[[שושלת סווי]] העולה ועםכשאימו קשריםהייתה מסוימיםממוצא למונגולי מעם ה[[עמים טורקייםשיינבי|שְׂייֵנְבֵּיי]] (鲜卑). בעליית שושלת סווי לשלטון החל לי לעלות במהרה בדרגות השירות האזרחי. הוא החל את דרכו כאחד משומרי הראש של אבי השושלת, [[ון, קיסר סין (שושלת סווי)|ון, קיסר סין]], ועד מהרה הפך למקורב של הקיסר ובת זוגתוזוגו.
לי לקחמונה על עצמולכמה תפקידים ככומרבממשל סווי, בהם מפקד צבאי ומושל בכמה ערים ואזורים, ורכש תפקידים טקסיים נוספים בביתבחצר המשפטהמלכות. מונה לסגן נשיא מחלקת משק הבית הקיסרית בתקופת שלטונו של יורשו של ון, [[יאנג, קיסר סין|הקיסר יאנג]]. בשנת [[613]] לספירה יואן מונה לי לסגן נשיא בית המשפט הקיסרי. באותהבאותו הנקודההזמן הייתה שושלת סווי במלחמה נגד ממלכת [[קוגוריו (ממלכה)|קוֹגוּריוֹ]], אחת מ[[שלוש הממלכות של קוריאה]], והייתהולי על ליהיה האחריותאחראי לאשר מעבר נשק לכוחות הנלחמים ב[[חצי האי הקוריאני]].
=== עלייה לכוחלשלטון ===
שיטפונות, גיוס כפייהלצבא בכפייה ועבודות כפייה בתשתיות מדיניותשל האימפריה גבו את מחירם מאוכלוסיית האיכרים. תשעהתשע מרידות שטפוהתחוללו את הממלכהבממלכה בין השנים 613 ל-[[614]], ולמרות שכולםשכולן הושמדודוכאו ללא רחמים, עדיין חייליהסתובבו המורדים הסתובבומורדים כרצונם וסמכות הסווי הייתה חלשה מאוד בכמה אזורים.
לי קיבל ביןבשנים [[615]]-–[[616]] את התפקיד לנקות את מחוז [[שאנשי]] מכל מורדיםהמורדים ושודדיםוהשודדים. לי, כעת גנרלמצביא, הצליח בנוסף על תפקידו, לחסום [[פשיטה|פשיטות]] נוודים של טורקים [[גקטורקים]], עם ממוצא טורקי מ[[הערבה האסייתית]] בצפון. לאחר ניצחונו בשאנשי זכה לי ביוקרה רבה, הוא הפך למפקד הראשי של המוצב הצבאי ב[[טאי-יואן]] וביסס את מרכז כוחו ב[[שיאן|צָ'אנְג-אָן]].
למרות פועלו הרב הממלכה התפרקה תחת מרידות רבות נגד שלטון סווי, לבסוף בתמיכת שותפיו ובניו, לי יצא עםלי המוצבמהמוצב הצבאי הגדול בטאי-יואן ונע לכבוש את הבירה צ'אנג-אן, תחילה במסווה להשיב את סדר השלטון של שושלת סווי בעוד [[דה פקטו]] אחז ברוב הכוח ותכנן לכבוש את סין גם מידי שושלת סווי.
==== כיבוש סין ====
גאו-דזו כפי שנודע בשמו המלכותי, הסדיר תחילה את הגבול הצפוני של ממלכתו בעזרת עסקה עם הגקטורקים המזרחיים, עסקה של נשק מצד הטורקים בתמורה לשלל כסף וזהב שיינתן מהסינים. עסקה זאת במסגרתה ניתן לצבאו של גאו-דזו 2,000 סוסים ו-500 חיילים חיזקה את צבאו וחיזקה את טענתו לשלטון ויכולתו לאכוף טענתו.
לאחר הגעת הכוחות הטורקים, יצא גאו-דזו יצא עם 30,000 איש לכבוש את צ'נג-סינג, הבירה המשנית של שושלת סווי המתפרקת. בדרך הביס צבאו כוחות הנאמנים לשושלת סווי וגדל הודות לגיוס נרחב של שודדים ואיכרים כאחד. צבאו עלעם ההגעה לבירה המשנית של סווי מנה צבאו כ-200,000 חיילים, והבירה הייתה נצורה במשך חמישה שבועות עד אשר נלקחהנכבשה בנובמבר 617. הקיסר יאנג ברח עד שהעירכשהעיר נכבשה, וגאו-דזו הסדירהעמיד את יאנג-יו משושלת סווי כקיסר בתוך [[ממשלת בובות|בובה]]. רבים מחסידיו של גאו-דזו התנגדו לכך וקראו למנהיגם להפוך את עצמו לקיסר של שושלת חדשה. כאשר גאו-דזו כבש את הבירה המזרחית של [[לוו-יאנג]] הוא עשה בדיוק את זה, והכריז על עצמו כקיסר בשנת [[618]] ועל ממלכתו החדשה [[שושלת טאנג]].
המשימה הבאה של גאו-דזו הייתה להתחיל לבטל את כל המחלוקתהמחלוקות נגד שלטונו ברחבי הארץ בכל דרך שתתאים; בריתות, חנינות, תגמולים, תארים בביתבחצר משפטהמלכות, ולעתים נדירות, באופןתוך מפתיע,שימוש כוחבכוח אכזרי, שימשו עד [[624]] לכיבוש כל סין עד אשר ביסס גאו-דזו את השליטה בה. תחת משטרו החדש הסדירקבע גאו-דזו את צ'אנג-אן כבירה.
==== מדיניות פנים ====
בראש סדר העדיפויות של גאו-דזו היה הסדר הגבולבגבול הצפוני ומניעת פשיטות מצפון אשר היה בכוחם להרוס את כל ממלכתו בעוד הוסדרההתייצבה. אחר כך נקט בצעדים חשובים לריכוז השלטון ולהגברת היעילות של הממשל, והותיר מספר רב של נאמנים לשעבר לשלטון שושלת סווי בכוח כיועצי ממשל לשושלתו החדשה, הדבר סיפק המשכיות נחוצה וניסיון ממשלתי לשושלת החדשה, אך גם הבטיח כי לאליטה הישנה יש עדיין כוח ויכולה להיות גם אהדה לשלטון הקודם.
גאו-דזו הרפההקל את קודקודס חוקהחוקים ודין הקשההנוקשה של הסווישושלת סווי, והחל בתהליך החלפתם במערכת רשומות מקודדת ומפורטת יותר, במיוחד עבור ממשל המדינה. רפורמות בקרקעות נעשו להגדלת הכנסות המס, שהפכו אחידות יותר ברחבי הארץ. הוא המשיך במדיניות הסווישושלת סווי של שיפור רשתות ההשקיה וההובלה במדינה. המדינה קידמה באופן פעיל חינוך והכנה לבחינות הכניסה לשירות האזרחי המדיני החדש. מטבע חדש של שושלת טאנג החל מונפק מאז שנת 621 במטרה להילחם בשיטות הזיוף שהתרחשו תחת הסווי. כל השווקים ברחבי סין היו בפיקוח של גורם רשמי שמונה על סמך יכולתו.
בתחום הדת היה הרבהלא כמוחלו קודםשינויים, כאשר ה[[בודהיזם]], ה[[טאואיזם]] וה[[קונפוציאניזם]] שלטו בתור דתות המדינה הרשמיות. מספר המקדשים הבודהיסטים היה מוגבל מכיוון שדת "לא-סינית" זו נחשבה בעיני רבים מהפקידים כפוגעת בעבודתם. גם המקדשים הטאואיסטים הוסדרו תחת השפעה ממשלתית ומספרם הוגבל. רוב הצעדים הללו נגד המנזרים הוחלו על ידי ממשיכיו של גאו-דזו, טאי-דזונג. לבסוף, אומצה מדיניות שלווה יותר כלפי מדינת [[קוגוריו (ממלכה)|קוֹגוּריוֹ]] הקוריאנית הלוחמתשנלחמה בסינים, כשהאחרונה הציעה מחווה ושבויים סינים ממערכות המלחמה נגד שושלת הסוויסווי וקודמותיה.
=== ירושה ===
לקיסר גאו-דזו היו 22 ילדים אשר עוד בשנים המוקדמות לשלטונו החל מאבק ירושה בין המבוגרים שבשניהם אשר בסופו האח השני, לי שימין הפך ל[[יורש עצר]]. ללי היה כוח רב הודות ליוקרה על הניצחונות נגד הסווי וההשפעה על המשפט המדיני. בסופו של דבר, בשנת [[626]], רוב כוחו של לי שימין בבית המשפט המדיני גבר על כוחו של אביו הקיסר וגאו-דזו פרש מהכס בשבילעבור בנו והפך לקיסר הפורש. לי שימין, או בתוארו הקיסרי טאי-דזונג, יהפוך להיות אחד הקיסרים הנערצים ביותר בסין. אביו גאו-דזו לא סמך לגמרי על בנו היורש, ועל כן נותר כבעל כוח שלטוני מסוים עד למותו בשנת [[635]].
היסטוריונים סינים לא חסכו ביקורת מגאו-דזו על בגידתו בשלטון שושלת סווי, ועל הורדתצמצום כוחם של מוסדות הדת במדינה, ולמרות זאת הוא נודע כאחד מהחשובים שבקיסרי סין. השושלת הקיסרית שהקים תישאר השלטת בסין עד שנת [[907]], בעודהתקופה כמעטשל בתכמעט 300 שנים.
== ראו גם ==
| 