GABA – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לברביטורט |
מ הסרת רווחים מיותרים |
||
שורה 1:
{{תרכובת
|תמונה=[[קובץ:Gamma-Aminobuttersäure - gamma-aminobutyric acid.svg|250px]]
שורה 15 ⟵ 14:
בבעלי חיים GABA היא ה[[מוליך עצבי|מוליך העצבי]] ה[[אינהיביציה|מעכב]] השכיח ביותר ב[[מערכת העצבים המרכזית]] וב[[מוח]]{{הערה|שם=גריג2010|גריג ר. ג. וזימברדו פ.ג. (2010). מבוא לפסיכולוגיה. הוצאת האוניברסיטה הפתוחה.}}. בהתאם לכך, רוב ה[[סינפסה|סינפסות]] המעכבות במוח משתמשות ב-GABA.
תאי העצב הרגישים ל GABA מרוכזים בעיקר באזורי מוח כמו [[האונה העורפית|אונות העורף]], [[תלמוס|התלמוס]] וה[[היפותלמוס]]{{הערה|שם=גריג2010}}.
ה[[סם]] [[פיקרוטוקסין]], אשר חוסם [[קולטן|קולטני]] GABA, גורם לעוויתות משום שלא ניתן לבקר את [[תנועה (פיזיקה)|תנועת]] השרירים כראוי ללא השפעתו המעכבת של ה-GABA.
[[תרופה|תרופות]] רבות נגד [[חרדה]] מעכבות את פירוק ה-GABA וכך מגבירות את פעילותו.
שורה 38 ⟵ 37:
== השפעות רגשיות וקוגניטיביות ==
בעקבות ההשפעה [[אינהיביציה|המעכבת]] שלו על הפעילות העצבית, [[מוליך עצבי|המוליך העצבי]] GABA ממלא תפקיד מרכזי בכמה צורות של [[פסיכופתולוגיה]]{{הערה|שם=גריג2010}}.
למשל, רמות נמוכות של GABA עלולות להוביל לפעילות יתר עצבית, אשר באה לידי ביטוי בתחושת [[חרדה]]{{הערה|שם=גריג2010}}. בהתאם לכך, [[תרופה|תרופות]] הנקשרות לקולטני GABA או מעכבות את פירוקו של GABA משמשות כתרופות הרגעה נגד [[חרדה]] ו[[דיכאון]].
תרופות ממשפחת ה[[בנזודיאזפינים]] כמו [[קסנקס]] או [[וליום]], המשמשות לטיפול בחרדה, אינן נצמדות ישירות לקולטני ה-GABA, אלא מאפשרות לו להיקשר ביעילות רבה יותר לקולטנים הבתר-סינפטיים{{הערה|שם=גריג2010}}.
חלק מהחומרים הנקשרים לקולטני GABA (למשל [[אתנול|אלכוהול]] ו[[בנזודיאזפינים]]) משבשים תהליכי קידוד [[זיכרון]].
| |||