ביר תמדה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1\2"ם\3
מ ←‏פתיח: תיקון קישור
שורה 8:
לאחר שנכבש שדה התעופה על ידי ישראל, ניתן לו השם "'''בסיס חיל האוויר 7'''" (בח"א 7) והוא שימש בעיקר את טייסות התובלה והמסוקים של חיל האוויר. השדה גם שימש לטייסות קרב כשדה אימוני פריסה או לקראת מבצעים מיוחדים בשטח מצרים.
 
בבוקר [[5 ביוני]] 1967, ביום פרוץ [[מלחמת ששת הימים]], נועדה בביר תמדה פגישה לכל מפקדי הכוחות בסיני עם שר המלחמה המצרי, [[עבד אל-חכים עאמר]]. בעת שמטוסו היה באוויר בדרכו למקום הפגישה, תקפו מטוסי [[חיל האוויר הישראלי]] את שדות התעופה המצריים במסגרת [[מבצע מוקד]] שפתח את מלחמת ששת הימים.{{הערה|1=[http://weekly.ahram.org.eg/archives/67-97/sup10.htm 'A lesson we should have learned'], [[אל-אהראם]], גיליון 5-11 ביוני 1997}} שדה התעופה ביר תמדה הותקף על ידי מבנה של מטוסי [[מיראז' 3]] מ[[טייסת 101]] של חיל האוויר הישראלי בגל התקיפה הראשון בשעה 07:45. מיד אחריהם הגיע מבנה של מטוסי [[דאסו מיסטר IV|מיסטר]] להשלמת התקיפה, אולם אלו מצאו כי כל המטרות בשדה כבר הושמדו.{{הערה|1=[http://zionism-israel.com/dic/Operation_Focus.htm Zionism and Israel-Operation Focus]}}
 
בחלק היבשתי של הלחימה, הגיע כח שריון מ[[חטיבה 200]] בפיקוד אל"ם [[יששכר שדמי]] (מאוגדת [[אברהם יפה]]), מביר חסנה לביר תמדה, בצהרי היום השלישי ללחימה (7 ביוני), וכבש אותה ללא התנגדות. משם פנה הכוח לכיוון צומת פרקר ומעבר המיתלה וחסם את דרכם של הכוחות המצריים שניסו לסגת דרך המעבר.{{הערה|1={{דבר||80 השעות של יחידת שריון בסיני|1967/06/16|01105}}}}
שורה 14:
המצרים סללו קו מים ממערב לתעלת סואץ לביר גפגפה ומשם לביר תמדה. מיד לאחר מלחמת ששת הימים, לאחר שהמצרים הפסיקו את הזרמת המים לסיני, הניחה [[מקורות]] קו מים מ[[אל עריש]] ל[[ביר גפגפה]] וכך חוברה גם ביר תמדה לקו המים הישראלי.{{הערה|1={{דבר||מים בשפע לכוחות צה"ל בסיני|1967/08/03|00800}}}}
 
בפרוץ [[מלחמת יום הכיפורים]] שהו יחידות [[חטיבה 401]] בבסיסי ביר תמדה. בסיסים אלו הופצצו מהאוויר על ידי [[חיל האוויר המצרי]]. יחידות החטיבה, בפיקוד [[דן שומרון]], נעו מערבה אל אזור הלחימה סביב [[קו בר-לב]].{{הערה|שם=שומרון|{{ועדת אגרנט|דן שומרון, מפקד חטיבה 401 בזמן המלחמה|DanShomron/72|1}}, עמ' 3 ו-25-26}} מפקד בח"א 7 במהלך המלחמה היה סא"ל [[חיים בן ישראל]]{{הערה|חיים בן ישראל, בלח״י, בצה״ל ואח״כ, הוצאת משרד הביטחון, 2003}}. מאז [[הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל למצרים]] ב-1974 ועד נסיגת צה"ל לקו אל עריש - ראס מוחמד ב-1980, התמקמו באזור ביר תמדה [[חטיבה 460|חטיבת ההכשרה של חיל השריון הישראלי]] ומפקדת [[אוגדה 162]].
 
==ראו גם==