משפטי פראג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יש הבדל עצום בין אנטי ציוני לאנטי ישראלי
Noon (שיחה | תרומות)
עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
שורה 1:
'''משפטי פראג''' (המשפטים קרויים לעיתים על שמו של הנאשם הראשי '''משפט סלנסקי''', ב[[צ'כית]]: Proces se Slánským) היו סדרה של [[משפט ראווה|משפטי ראווה]] שנערכו בסוף [[1952]] ב[[פראג]] בירת [[צ'כוסלובקיה]], בהשראתו של [[יוסיף סטלין|סטלין]], ונועדו לבצר את שלטונו במדינות [[הגוש הקומוניסטי]].
 
ארבעה-עשר נאשמים הועמדו לדין במשפט העיקרי, בהם אחד-עשר [[יהודים]]. הבולט בנאשמים היא [[רודולף סלנסקי|רודולף סלַנסקי]], שהיה מזכיר [[המפלגה הקומוניסטית של צ'כוסלובקיה]]. המשפטים נפתחו ב־[[20 בנובמבר]] [[1952]], ונוהלו בידי הרשויות הצ'כוסלובקיות, בהוראת [[מוסקבה]], באווירה [[אנטישמיות|אנטישמית]] ואנטי-ישראלית.
 
סלנסקי וחבריו הואשמו ב"[[קנוניה|קשר]] [[טרוצקיזם|טרוצקיסטי]]־[[יוסיפ ברוז טיטו|טיטוֹאיסטי]]־[[ציונות|ציוני]] בשירות ה[[אימפריאליזם]] ה[[ארצות הברית|אמריקני]]". בהשפעת [[עינויים]] הודה סלנסקי כי היה סוכן ציוני ו[[ריגול|ריגל]] לטובת [[הגוש המערבי|המערב]].
 
משפט סלנסקי הפך גם להתקפה אנטי ציונית ואנטי ישראלית בגלל המפנה במדיניות החוץ של [[ברית המועצות]] ב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. התמיכה שלתמיכת הגוש הסובייטי ב[[תוכנית החלוקה]] ב-[[1947]], באה כדי לאפשר חדירהאת מדיניתסילוק סובייטיתהבריטים לאזורמהאזור וסילוקוחדירה הבריטיםמדינית סובייטית אליו. כאשר לאחר הקמתה התקרבה [[ישראל]] למערב ול[[ארצות הברית]], גרם הדבר לאכזבה ב[[קרמלין]]. התמיכה בישראל עוררה את איבת הערבים לגוש הקומוניסטי, וכדי להתגבר על כך נוצר הצורך להפגין בפומבי את השינוישינוי לגביהיחס ישראללישראל, וזה נעשה בעזרת משפט ראווה עם גוון אנטי ציוני מובהק.
 
ב-27 בנובמבר 1952 נידונו ל[[עונש מוות|מוותנידונו למוות]] אחד-עשר מהנאשמים, בכללם סלנסקי ו[[ולדימיר קלמנטיס]],{{הערה|{{דבר||בפראג נדונו 11 למוות ביניהם 8 יהודים, יומתו בתלייה - 3 למאסר עולם|1952/11/28|00100}}}} וב־[[3 בדצמבר]] בוצע גזר הדין. שני [[ישראלי]]ם שהגיעו לפראג, [[מרדכי אורן]] ושמעון אורנשטיין, נאסרו והואשמו ב[[ריגול]] לטובת ישראל וארצות הברית. הם שמשושימשו כעדים במשפט העיקרי ואחר כך נידונו במשפט נפרד. התביעה במשפט דיברה על "תוכנית אבריאל" שזמם כביכול ה[[צירות|ציר]] הקודם של ישראל בפראג, [[אהוד אבריאל]], שנועדה לשעבד את צ'כוסלובקיה לאימפריאליזםל"אימפריאליזם האמריקני". באותו זמן, הוכרז ציר ישראל בפראג, [[אריה קובובי]], הוכרז כ[[אישיות בלתי רצויה]]. אורנשטיין נדוןנידון ל[[מאסר עולם]], ו[[מרדכי אורן]] נידון לעשרים שנות מאסר; אורנשטיין שוחרר בשנת [[1954]], ואורן שוחרר בשנת [[1956]] ביחד עם שלושת נאשמי המשפט העיקרי שלא הוצאו להורג. בשנת [[1963]] זכו כל נאשמי פראג ל[[רהביליטציה|טיהור שמם]] על ידי שלטונות צ'כוסלובקיה.
 
ב[[ישראל]] התייחס רוב הציבור מלכתחילה אל ההאשמות כאל עלילות שווא חסרות שחר. עם זאת, אנשי [[מק"י]] הביעו אמון בהאשמות שהועלו במשפט, ובקרב אנשי [[מפ"ם]] הייתה מבוכה, בעיקר לאור מעצרו של [[מרדכי אורן]], מראשי [[הקיבוץ הארצי]] ו[[מפ"ם]]. עמדת האגף השמאלי במפ"ם (בראשות [[משה סנה]], [[יעקב ריפתין]] ו[[אליעזר פרי (חבר הכנסת)|אליעזר פרי]]) הייתה שההאשמות נכונות. אחרים טענו שההאשמות כלפי אורן נבעו מאי-הבנה שיש לתקן, והיו שגינו את המשפט אך ביקשו שלא לנצל אותו כדי להשמיץ את ה[[קומוניזם]].
 
משפטי פראג נחשבים כחלק ממסעו האנטישמי של סטלין כנגדנגד ה"[[קוסמופוליטיות|קוסמופוליטיים]] חסרי השורשים" בשנים [[1948]]–[[1953]], והתרחש בין [[הרוגי המלכות בברית המועצות (1952)|משפט הסופרים ואנשי הרוח היהודים]] ל[[משפט הרופאים]].
 
דרמטיזציה של משפטי פראג נעשתה בסרטו של ה[[במאי קולנוע|במאי]] [[קוסטה גברס]] "[[ההודאה]]" (''L'Aveu''), בכיכובם של [[איב מונטאן]] ו[[סימון סיניורה]]. הסרט התבסס על ספר באותובשם שםזה שנכתב על ידי [[ארתור לונדון]], מניצולי המשפטים.
 
דרמטיזציה של משפטי פראג נעשתה בסרטו של ה[[במאי קולנוע|במאי]] [[קוסטה גברס]] "[[ההודאה]]" (''L'Aveu''), בכיכובם של [[איב מונטאן]] ו[[סימון סיניורה]]. הסרט התבסס על ספר באותו שם שנכתב על ידי [[ארתור לונדון]], מניצולי המשפטים.
==לקריאה נוספת==
* '''[[מאיר קוטיק]], משפט פראג'''; הוצאת מלוא, 1985