ELISA – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת תבנית:בריטניקה בקישורים חיצוניים (תג) |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
{{לפשט}}
[[קובץ:Elisa10.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טבלת ELISA, החלבון הנספח נמהל בכל טור פי 2]]
ב[[אימונולוגיה]], '''ELISA''' או '''אלייזה''' (ראשי תיבות של: Enzyme-Linked Immunosorbent Assay) היא שיטה [[ביוכימיה|ביוכימית]] לגילוי נוכחות [[חלבון|חלבונים]] או [[אנטיגן]] ב[[דגימה (מעבדה)|דגימה]]. את הבדיקה מבצעים על ידי קשירת [[אנזים]] ל[[נוגדן]] או
באופן בסיסי הבדיקה מתבצעת על מצע קשיח, בדרך-כלל [[פלסטיק]], אליו נספחים אנטיגנים (בדרך-כלל [[חלבון|חלבונים]]). לאחר מכן נעשה שימוש בשני נוגדנים לפחות: נוגדן ראשון, הספציפי לאנטיגן מסוים ונוגדן שני, הנקשר לנוגדן הראשון ומוצמד ל[[אנזים]]. כאשר [[סובסטרט]] בא במגע עם האנזים, מתרחשת [[תגובה כימית]] והוא משנה את צבעו וכך נותן אינדיקציה לנוכחות האנטיגן. הוספת [[חומצה]] חזקה כמו [[חומצה גופרתית]] מסיימת את התגובה. כמות ה[[צבע]] שנוצרה נמדדת על ידי [[ספקטרופוטומטר]] ב[[אורך גל]] מתאים, בצורה זאת ניתן לקבוע אם אנטיגן מסוים קיים בדוגמה או לא (אנליזה איכותית) וכן לכמת אנטיגן ספציפי (אנליזה כמותית).
== שימושי השיטה ==
שיטת ELISA נחשבת לשיטה המדויקת ביותר לגילוי אנטיגנים וחלבונים. לשיטה אלפי שימושים קליניים, מחקריים וסביבתיים כגון: מציאת [[דם]] ב[[שתן]], אבחון של נוגדנים ב[[סרום]] (כמו ב[[איידס#בדיקת HIV|בדיקת HIV]]), גילוי [[הורמון|הורמונים]] ב[[בדיקת היריון]], בדיקת [[סם|סמים]] בדם, גילוי יצורים מיקרוסקופיים ב[[מקווה מים]] ועוד.
ישנן עשרות וריאציות בהתאם לאופי הבדיקה. לדוגמה, ניתן להגביר את רגישות ה-ELISA הבסיסית, המבוססת על ספיחת אנטיגן למצע מוצק, על ידי אלייזת סנדוויץ'. גם בצורת מתקן ה-ELISA יש שינויים גדולים בהתאם לכמויות הדוגמאות הנבדקות ורמת ה[[הדירות]] של הבדיקה:
* בדיקות ביתיות חד פעמיות, כמו בדיקת [[היריון]], אינן מחייבות כל מכשור פרט לערכת הבדיקה.
* בבדיקות בקנה מידה מחקרי נבדקות עשרות או מאות דוגמאות. בדיקות אלו נעשות לרוב בפלטות של 96 "בארות" אליהן מוסיף החוקר ידנית את החומרים השונים לבדיקה. בסוף הבדיקה הפלטה נקראת על ידי ספקטרופוטומטר.
* בדיקות לאבחון קליני מצריכות דיוק רב ומבוצעות לעיתים באלפי דגימות ביום, לשם כך נעשה שימוש במכשור אוטומטי (רובוטי), בתהליך סטנדרטי ומבוקר, עם התערבות מינימלית של אדם, בכך מתאפשר ביצוע במהלך 24 שעות ביממה וקטן הסיכוי לשגיאות.
שורה 19:
# [[תמיסה]] ובה אנטיגן (בדרך כלל חלבון או מספר חלבונים) מונחת על פלטה סופחת, בדרך כלל מפלסטיק. לשימוש מעבדתי נהוג להשתמש בפלטה המכילה 96 בארות, שלכל אחת ניתן להכניס דוגמה שונה.
# התמיסה מוצאת מן הפלטה, שאריות התמיסה נשטפת ב[[תמיסה פיזיולוגית]] (בדרך כלל [[PBS (ביוכימיה)|PBS]] עם [[דטרגנט]]).
# כדי להבטיח שנוגדנים לא יספחו לפלטה, הפלטה נחסמת על ידי חלבונים שאינם מוכרים על ידי הנוגדנים שבהם יעשה שימוש בהמשך. בדרך כלל תמיסת החסימה היא [[חלב]] דל שומן. לאחר מכן גם תמיסת החסימה נשטפת.
# נוגדן ראשוני מוסף, הנוגדן ספציפי לאחד החלבונים בתמיסה, תמיסת הנוגדן נשטפת כך שרק נוגדנים שנקשרו לאנטיגן נותרים. נוגדן ראשוני מופק בדרך כלל מ[[עכבר]]ים במקרה של [[נוגדן חד שבטי]] או מ[[ארנב]] במקרה של [[נוגדן רב שבטי]].
# נוגדן שניוני המצומד לאנזים (בדרך כלל HRP) מוסף. נוגדן זה נקשר באופן ספציפי לנוגדנים מסוג אלה שבהם נעשה שימוש כנוגדן ראשוני, עודפי הנוגדן נשטפים. בדרך כלל נוגדן שניוני מופק מ[[בעלי חיים]] גדולים באופן יחסי כגון [[עז הבית|עז]], [[כבש]], [[חמור]] או [[ארנב]].
שורה 28:
== וריאציות של ELISA בסיסית ==
[[קובץ:Sandwich-ELISA.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''אלייזת סנדוויץ'''']]
[[קובץ:BIOTIN.jpg|שמאל|ממוזער|250px|'''אלייזת סנדוויץ'- ביוטינילציה''']]
'''אלייזת סנדוויץ'-''' כדי להגדיל את רגישות המבחן ניתן להשתמש באלייזת סנדוויץ': לפני הוספת האנטיגן מוסף לפלטה נוגדן הסנדוויץ', נוגדן זה ספציפי לאנטיגן הנבדק אך בניגוד לנוגדן הראשוני הוא אינו מוכר לנוגדן השניוני, לעיתים נוגדן הסנדוויץ' קושר [[אפיטופ]] (אזור) שונה באנטיגן לעומת הנוגדן הראשוני. המשך השיטה זהה לשיטה הבסיסית.
'''אלייזת סנדוויץ'- ביוטינילציה''' שיטה דומה לשיטת הסנדוויץ' אך ללא נוגדן שניוני. בשיטה זו נוגדן הסנדוויץ' יכול להיות זהה לנוגדן הראשוני, אך הנוגדן הראשוני מכיל [[ביוטין]] – מולקולה קטנה היוצרת קשרים חזקים מאוד לחלבון [[אבידין]]. חלבון האבידין מצומד לנוגדן השניוני וכך נוצרת תגובת הצבע. שימוש בשיטה זאת חוסך את השימוש בנוגדן סנדוויץ' שונה מן הנוגדן הראשוני.
'''ELISA עקיפה''' – בדיקה מכמתת חלבונים כגון בדיקת נוגדנים ב[[סרום]], בדיקות מסוג זה משמשות בין השאר לאבחון חשיפה ל[[פתוגן]] (כמו בבדיקת [[HIV]] – [[איידס]]):
# הבסיס המוצק נחשף לחלבונים אופייניים לפתוגן (במקרה של אידס לחלבוני המעטפת של הנגיף HIV-1)
# מוסף סרום מאדם החשוד כנגוע ב[[נגיף|ווירוס]]. אם בדמו של האדם נוגדנים לחלבון הפתוגני הם נקשרים לפלטה.
# מוסף נוגדן שניוני נגד נוגדנים אנושיים, לנוגדן זה מצומד האנזים HRP. אם נוצרת תגובת צבע לאחר חשיפה לסובסטרט סביר להניח שמערכת החיסון האנושית מכירה את הפתוגן והאדם נגוע המחלה.
| |||